ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 21: ׳ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף׳ - ברית הקודש כיסוד קיום העולם › פיסקה 8 (קפט ע"ב)

נחלתך ונלאה - כנסת ישראל הצמאה וכינונה בגשם הרצון

וישב · ׳ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף׳ - ברית הקודש כיסוד קיום העולם · מאמר 21 · פיסקה 8 · דף קפט ע"ב

לשון הזוהר

נַחֲלָתְךָ, אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן אַחְסַנְתֵּיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט). וְנִלְאָה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי נִלְאָה בְּאַרְעָא אָחֳרָא, דְּאִיהִי צַחְיָא לְמִשְׁתֵּי, וּכְדֵין אִיהִי נִלְאָה. וְכַד הַהוּא גֶשֶׁם דִּרְעוּתָא אִתְיְהִיב, כְּדֵין אַתָּה כּוֹנַנְתָּה.

תרגום

נַחֲלָתְךָ - הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נַחֲלָתוֹ שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב) ׳יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ (דברים לב, ט)׳ - וְנִלְאָה - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נִלְאָה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת. שֶׁהִיא צְמֵאָה לִשְׁתּוֹת, וְאָז הִיא נִלְאָה. וּכְשֶׁאוֹתוֹ גֶשֶׁם שֶׁל רָצוֹן נִתָּן, אָז אַתָּה כוֹנַנְתָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: נחלתך, אינון ישראל, דאינון אחסנתיה דקודשא בריך הוא. כמה דאת אמר, ׳יעקב חבל נחלתו׳ (דברים לב, ט). ונלאה, דא כנסת ישראל, דאיהי נלאה בארעא אחרא, דאיהי צחיא למשתי, וכדין איהי נלאה. וכד ההוא גשם דרעותא אתיהיב, כדין אתה כוננתה.

התרגום: נחלתך - הם ישראל, שהם נחלתו של הקב"ה, כמו שנאמר (דברים לב) ׳יעקב חבל נחלתו (דברים לב, ט)׳ - ונלאה - זו כנסת ישראל, שהיא נלאה בארץ אחרת. שהיא צמאה לשתות, ואז היא נלאה. וכשאותו גשם של רצון נתן, אז אתה כוננתה.

מן המפרשים

הסולם: נחלתך הוא ישראל, שהם נחלת הקב"ה, כמש"א, יעקב חבל נחלתו, ונלאה, זו היא כנסת ישראל, שהיא נלאה, בארץ נכריה, שהיא צמאה לשתות, ואין לה, ואז היא נלאה. וכאשר ניתנו גשמי רצון, אז אתה כוננתה.

נפש דוד: דאיהו דרגא אחר הדברים: שדברים נק' מלכות - עיין לקמן קצ"ב סוף: (ח"א קצב, ב) קול דברים כו'. ומשם ואילך אחורי' מתחיל המקטרג בסטרי'. ונלאה דא כנס"י: בגימטריא פ"ו כמנין אלהים. וע"י הגשמים שיורדים מגבורה מתכוננת שבנינה מן ה' גבורות.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר