ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 2: ׳אלה תולדות יעקב יוסף׳ - יוסף דיוקן אביו המוציא תולדותיו לעולם › פיסקה 4 (קפ ע"א)

׳בן שבע עשרה שנה׳ - רמז לשנות השמחה במצרים

וישב · ׳אלה תולדות יעקב יוסף׳ - יוסף דיוקן אביו המוציא תולדותיו לעולם · מאמר 2 · פיסקה 4 · דף קפ ע"א

לשון הזוהר

׳בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳. אָמַר רִבִּי אַבָּא, רָמַז לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהָא כַּד אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ ׳יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ שְׁנִין הֲוָה. וְכָל אִינוּן יוֹמִין דְּאִשְׁתָּאֲרוּ דְּלָא חָמָא לֵיהּ לְיוֹסֵף הֲוָה בָּכֵי עַל אִינוּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין. וּכְמָּה דְּהֲוָה בָּכֵי עֲלֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהַב לֵיהּ שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין אָחֳרָנִין דְּאִתְקַיֵּים בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּחֵדוּ בִּיקָרָא וּבִשְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. בְּרֵיהּ יוֹסֵף הֲוָה מַלְכָּא, וְכָל בְּנוֹי קַמֵּיהּ הֲווּ, אִינוּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שְׁנִין הֲווּ חַיִּין לְגַבֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ ׳בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ הֲוָה אִיהוּ, כַּד אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ.

תרגום

׳בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ (בראשית לז, ב) - אָמַר רַבִּי אַבָּא, רָמַז לוֹ הקב"ה, שֶׁהִנֵּה כְּשֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ יוֹסֵף הָיָה ׳בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ - שָׁנִים, וְכָל אוֹתָם יָמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שֶׁלֹּא רָאָה אֶת יוֹסֵף, הָיָה בּוֹכֶה עַל אוֹתָם ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ הַשָּׁנִים, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בּוֹכֶה עָלָיו - הקב"ה נָתַן לוֹ ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ שָׁנִים אֲחֵרוֹת שֶׁהִתְקַיֵּם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׂמְחָה, בְּכָבוֹד וּבִשְׁלֵמוּת הַכֹּל. שֶׁבְּנוֹ יוֹסֵף הָיָה מֶלֶךְ, ׳וְכָל בָּנָיו׳ הָיוּ לְפָנָיו. אוֹתָן ׳שְׁבַע עֶשְׂרֵה׳ שָׁנִים הָיוּ חַיִּים אֶצְלוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה׳ הוּא הָיָה כְּשֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳בן שבע עשרה שנה׳. אמר רבי אבא, רמז ליה קודשא בריך הוא, דהא כד אתאביד מניה ׳יוסף בן שבע עשרה׳ שנין הוה. וכל אינון יומין דאשתארו דלא חמא ליה ליוסף הוה בכי על אינון שבע עשרה שנין. וכמה דהוה בכי עליה, קודשא בריך הוא יהב ליה שבע עשרה שנין אחרנין דאתקיים בארעא דמצרים בחדו ביקרא ובשלימו דכלא. בריה יוסף הוה מלכא, וכל בנוי קמיה הוו, אינון שבע עשרה שנין הוו חיין לגביה. ובגין כך ׳בן שבע עשרה שנה׳ הוה איהו, כד אתאביד מניה.

התרגום: ׳בן שבע עשרה שנה׳ (בראשית לז, ב) - אמר רבי אבא, רמז לו הקב"ה, שהנה כשנאבד ממנו יוסף היה ׳בן שבע עשרה׳ - שנים, וכל אותם ימים שנשארו שלא ראה את יוסף, היה בוכה על אותם ׳שבע עשרה׳ השנים, וכמו שהיה בוכה עליו - הקב"ה נתן לו ׳שבע עשרה׳ שנים אחרות שהתקים בארץ מצרים בשמחה, בכבוד ובשלמות הכל. שבנו יוסף היה מלך, ׳וכל בניו׳ היו לפניו. אותן ׳שבע עשרה׳ שנים היו חיים אצלו, ומשום כך ׳בן שבע עשרה שנה׳ הוא היה כשנאבד ממנו.

מן המפרשים

אור החמה: א"ר אבא רמי ליה וגו' קשיא ליה בפרשה ענין אומרו יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה ולא היה רועה בהיותו בן ט"ו ובן י"ו א"כ זמן אינו אלא זמן המכירה א"כ לא היה לו לומר יוסף בן שבע עשרה שנה בעת המעשה הזה אלא לבסוף כשנמכר היה לו לומר…

רמ"א: הוה בכי הוה בכי כו'. עיין לקמן דף קי"ו ריש פרשת ויחי (רטז:) :

הסולם: בן שבע עשרה שנה: אמר ר' אבא, הקב"ה רמז לו, שבעת שנאבד יוסף היה בן שבע עשרה שנה. וכל אלו הימים שנשארו אחר שהיה בן שבע עשרה שנה, שלא ראה את יוסף, היה בוכה על אלו שבע עשרה שנה. וכמו שהיה בוכה עליהן, נתן לו הקב"ה שבע עשרה שנה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: