ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 19: ׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳ - קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה › פיסקה 2 (קפח ע"ב)

׳האומר לחרס ולא יזרח׳ - שבעה כוכבים ושמשים ברקיע

וישב · ׳ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר׳ - קיום הגזרה ושירת הממונים למעלה ולמטה · מאמר 19 · פיסקה 2 · דף קפח ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ (איוב ט, ז). תָּא חֲזֵי, שִׁבְעָה כֹּכְבַיָא עֲבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּרְקִיעָא, וְכָל רְקִיעָא וּרְקִיעָא אִית בֵּיהּ כַּמָּה שַׁמָּשִׁין מְמַנִּין לְשַׁמָּשָׁא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בְּגִין דְּלֵית לָךְ שַׁמָּשָׁא אוֹ מְמַנָּא דְּלֵית לֵיהּ פּוּלְחָנָא וְשִׁמּוּשָׁא לְמָארֵיהּ, וְקָיְימֵי כָּל חַד וְחַד עַל הַהוּא שִׁמּוּשָׁא דְּאִתְפַּקְדָא בֵּיהּ, וְכָל חַד יָדַע עֲבִידְתֵּיהּ לְשַׁמָּשָׁא.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם׳ (איוב ט, ז) - בֹּא רְאֵה, שִׁבְעָה כּוֹכָבִים עָשָׂה הקב"ה בָּרָקִיעַ, וּבְכָל רָקִיעַ וְרָקִיעַ יֵשׁ כַּמָּה שַׁמָּשִׁים מְמֻנִּים לְשִׁמּוּשׁוֹ שֶׁל הקב"ה. מִשּׁוּם שֶׁאֵין לְךְ שַׁמָּשׁ אוֹ מְמֻנֶּה שֶׁאֵין לוֹ עֲבוֹדָה וְשִׁמּוּשׁ לַאֲדוֹנוֹ, וְעוֹמְדִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל אוֹתוֹ הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁנִּתְמַנָּה בוֹ, וְכָל אֶחָד יוֹדֵעַ עֲבוֹדָתוֹ לְשַׁמֵּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׳ (איוב ט, ז). תא חזי, שבעה ככביא עבד קודשא בריך הוא ברקיעא, וכל רקיעא ורקיעא אית ביה כמה שמשין ממנין לשמשא ליה לקודשא בריך הוא. בגין דלית לך שמשא או ממנא דלית ליה פולחנא ושמושא למאריה, וקיימי כל חד וחד על ההוא שמושא דאתפקדא ביה, וכל חד ידע עבידתיה לשמשא.

התרגום: פתח ואמר, ׳האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׳ (איוב ט, ז) - בא ראה, שבעה כוכבים עשה הקב"ה ברקיע, ובכל רקיע ורקיע יש כמה שמשים ממנים לשמושו של הקב"ה. משום שאין לך שמש או ממנה שאין לו עבודה ושמוש לאדונו, ועומדים כל אחד ואחד על אותו השמוש שנתמנה בו, וכל אחד יודע עבודתו לשמש.

מן המפרשים

כתם פז: פתח ואמר האומר לחרס ולא יזרח וכו' הפותח הנז' בכאן הוא ר' אבא וכוונתו לפרש הכתוב משם רשב"י ע"ה על שני פנים על יוסף ועל יעקב ע"ה כי שניהם דוגמת השמ"ש למע' בסוד אלה תולדות יעקב יוסף כמו שיבא בסוף המאמר אמנם יקדים לבאר הכתוב בפשטו…

אור החמה: פתח ואמר האומר לחרס וגומר ת"ח ז' ככבייא היינו ז' ככבי לכת שצ"ם חנכ"ל וכל רקיעא ורקיעא אית בי' כמה שמשין כנזכר בפי ויקהל דף ר"א ר"ב. בגין דלית לך שמשא או ממנ' וכו' אתא לאשמועינן שאין רבוי חיילות המלאכים לכבודו ית' כדרך המלכי'…

הסולם: פתח ואמר האומר לחרס וגו' : בוא וראה שבעה כוכבים עשה הקב"ה ברקיע, כנגד ז' ספירות חג"ת נהי"ם, וכל רקיע ורקיע יש בו כמה משמשים ממונים לשמש את הקב"ה.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: