ממלכת הזוהר › זוהר › וישב › מאמר 16: ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא › פיסקה 15 (קפז ע"ב)

התאב לעושר - מחסר נפשו מאור העולם הבא

וישב · ׳העירותי מצפון׳ - סוד הזרע, יבום הצדיק, ושכר הבנים לעולם הבא · מאמר 16 · פיסקה 15 · דף קפז ע"ב

לשון הזוהר

׳וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ׳ - דְּאִיהוּ עָמֵל תָּדִיר דְּאַקְדִּים יְמָמָא וְלֵילְיָא. גַּם ׳עֵינוֹ לא תִשְׂבַּע עשֶׁר׳, וְלֵית לֵיהּ לִבָּא לְאַשְׁגָּחָא וּלְמֵימַר לְמִי ׳אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה׳. וְאִי תֵימָא דִּבְגִין דְּיֵיכוּל וְיִשְׁתֵּי יַתִּיר וְיַעֲבֵד מִשְׁתַּיָא בְּכָל יוֹמָא תָּדִיר, לָאו הָכִי. דְּהָא נַפְשָׁא לָא אִתְהַנִּי מִנֵּיהּ, אֶלָּא וַדַּאי אִיהוּ מְחַסֵּר לְנַפְשֵׁיהּ מִטִּיבוּ דִּנְהוֹרָא דְעַלְמָא דְאָתֵי. בְּגִין דְּדָא הִיא נַפְשָׁא חַסְרָא, דְּלָא אִשְׁתַּלִּימַת כְּדְקָא יְאוּת. תָּא חֲזֵי, כַּמָּה חָס קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל עוֹבָדוֹי, בְּגִין דְּקָא בָּעֵי דְּיִתְתַּקַּן, וְלָא יִתְאֲבִיד מֵהַהוּא עַלְמָא דְאָתֵי כִּדְקָאֲמָרָן.

תרגום

׳וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ׳ (קהלת ד, ח) - שֶׁהוּא עָמֵל תָּמִיד, שֶׁמַּקְדִּים יוֹם וָלַיְלָה. גַּם ׳עֵינוֹ לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר׳ - וְאֵין לוֹ לֵב לְהַשְׁגִּיחַ וְלוֹמַר, לְמִי ׳אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה׳ - וְאִם תֹּאמַר שֶׁכְּדֵי שֶׁיֹּאכַל וְיִשְׁתֶּה יוֹתֵר וְיַעֲשֶׂה מִשְׁתֶּה בְּכָל יוֹם תָּמִיד - לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי הַנֶּפֶשׁ אֵינָהּ נֶהֱנֵית מִמֶּנּוּ. אֶלָּא וַדַּאי הוּא מְחַסֵּר אֶת נַפְשׁוֹ מִטּוֹב שֶׁל הָאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא מִשּׁוּם שֶׁזּוֹהִי נֶפֶשׁ חֲסֵרָה, שֶׁלֹּא הֻשְׁלְמָה כָּרָאוּי. בֹּא רְאֵה כַּמָּה חָס הקב"ה עַל מַעֲשָׂיו, מִשּׁוּם שֶׁרוֹצֶה שֶׁיְּתֻקַּן וְלֹא יֹאבַד מֵאוֹתוֹ הָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ואין קץ לכל עמלו׳ - דאיהו עמל תדיר דאקדים יממא וליליא. גם ׳עינו לא תשבע עשר׳, ולית ליה לבא לאשגחא ולמימר למי ׳אני עמל ומחסר את נפשי מטובה׳. ואי תימא דבגין דייכול וישתי יתיר ויעבד משתיא בכל יומא תדיר, לאו הכי. דהא נפשא לא אתהני מניה, אלא ודאי איהו מחסר לנפשיה מטיבו דנהורא דעלמא דאתי. בגין דדא היא נפשא חסרא, דלא אשתלימת כדקא יאות. תא חזי, כמה חס קודשא בריך הוא על עובדוי, בגין דקא בעי דיתתקן, ולא יתאביד מההוא עלמא דאתי כדקאמרן.

התרגום: ׳ואין קץ לכל עמלו׳ (קהלת ד, ח) - שהוא עמל תמיד, שמקדים יום ולילה. גם ׳עינו לא תשבע עשר׳ - ואין לו לב להשגיח ולומר, למי ׳אני עמל ומחסר את נפשי מטובה׳ - ואם תאמר שכדי שיאכל וישתה יותר ויעשה משתה בכל יום תמיד - לא כך, שהרי הנפש אינה נהנית ממנו. אלא ודאי הוא מחסר את נפשו מטוב של האור של העולם הבא משום שזוהי נפש חסרה, שלא השלמה כראוי. בא ראה כמה חס הקב"ה על מעשיו, משום שרוצה שיתקן ולא יאבד מאותו העולם הבא, כמו שאמרנו.

מן המפרשים

הסולם: ואין קץ לכל עמלו שהוא עומל תמיד, שמקדים עצמו ביום ובלילה, גם עינו לא תשבע עשר, ואין לו לב להסתכל ולומר למי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה. ואם תאמר, שהוא עמל בכדי שיאכל וישתה ביותר, ויעשה משתה בכל יום תמיד, אינו כן, שהרי הנפש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: