שלה - עיקר הבנים, וער נהרג על שפיכות דמים וזרע
וישב · ׳וירא שם יהודה בת איש כנעני׳ - סוד ירידתו ובניו עד שנותר שלה · מאמר 15 · פיסקה 5 · דף קפו ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר לָא אִתְבַּסַּם אַתְרָא, עַד דְאֲתָא שֵׁלָה דְּהֲוָה עִקָּרָא דְּכֻלְּהוּ. מַה כְּתִיב ׳וַיְהִי עֵר בְּכֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינִי יהו"ה׳, כְּתִיב הָכָא רַע, וּכְתִיב הָתָם (בראשיתח) ׳כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְעוּרָיו׳, רַע דְּאוֹשִׁיד דָּמִין, אוֹשִׁיד זַרְעָא עַל אַרְעָא. וּבְגִין כָּךְ וַיְמִיתֵהוּ יהו"ה. מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, ׳וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְגו'׳:
תרגום
אַחַר כָּךְ לֹא הִתְבַּסֵּם הַמָּקוֹם עַד שֶׁבָּא שֵׁלָה שֶׁהָיָה הָעִקָּר שֶׁל כֻּלָּם. מַה כָּתוּב? ׳וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה'׳ '. כָּתוּב כָּאן רַע, וְכָתוּב שָׁם ׳כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו׳ (בראשית ח, כא) - רַע שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּמִים, שׁוֹפֵךְ זֶרַע עַל הָאָרֶץ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וַיְמִתֵהוּ ה'׳. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? ׳וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךְ וְגוֹ'׳ (בראשית לח, ח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר לא אתבסם אתרא, עד דאתא שלה דהוה עקרא דכלהו. מה כתיב ׳ויהי ער בכר יהודה רע בעיני יהו"ה׳, כתיב הכא רע, וכתיב התם (בראשיתח) ׳כי יצר לב האדם רע מנעוריו׳, רע דאושיד דמין, אושיד זרעא על ארעא. ובגין כך וימיתהו יהו"ה. מה כתיב בתריה, ׳ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך וגו'׳:
התרגום: אחר כך לא התבסם המקום עד שבא שלה שהיה העקר של כלם. מה כתוב? ׳ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'׳ '. כתוב כאן רע, וכתוב שם ׳כי יצר לב האדם רע מנעריו׳ (בראשית ח, כא) - רע ששופך דמים, שופך זרע על הארץ, ומשום כך ׳וימתהו ה'׳. מה כתוב אחריו? ׳ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך וגו'׳ (בראשית לח, ח).
מן המפרשים
כתם פז: ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אותה. ר"ש פתח העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמו ויבא סגנים כמו חומר וכו' יאריך הדיבור בענין סוד מצות פריה ורביה וסוד היבום ויאמר כי האדם נברא בחכמה על דוגמא עליונה ושכל איבריו מסודרים…
מקדש מלך: לבתר לא אתבסם אתרא עד דאתא שלה פי' את דכתיב באונן נמי הוא ס"א לפי שלא נתקנה המ' עד דאתא שלה וטעם דכתיב ביה ותקרא לפי שאונן לא השחית זרעו אלא מפני שוידע אונן כי וכו' ואין עונו גדול כ"כ לכן כתב ביה ותקרא שרומז אל המ' אבל ער…
הסולם: לבתר לא אתבסם וכו': ואחר כך גם בבן השני, לא נמתק המקום לחזור לקדושה, עד שבא שלה, שהיה עיקר כולם. מה כתוב, ויהי ער בכר יהודה רע בעיני ה' כתוב כאן רע, וכתוב שם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מה שם פירושו, השחתת זרע אף כאן, פירושו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: