לידת יהודה - עמוד רביעי במרכבה, וירידתו כמלך על אחיו
וישב · ׳וירעם בשמים ה׳ - סוד ציון כיסוד העולם, ולידת יהודה כעמוד המרכבה · מאמר 14 · פיסקה 5 · דף קפו ע"א
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְיְלִיד יְהוּדָה מַה כְּתִיב, ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳ (בראשית כט, לה), בְּגִין דְּדָא הוּא יְסוֹדָא רְבִיעָאָה מֵאִינוּן אַרְבַּע דְּאִינוּן רְתִיכָא עִלָּאָה, סַמְכָא חַד מֵאִינוּן אַרְבַּע סַמְכִין. מַה כְּתִיב בֵּיהּ, ׳וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו׳, דְּהֲוָה מַלְכָּא עֲלַיְיהוּ. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּיוֹסֵף נָחֲתוּ לֵיהּ לְמִצְרַיִם כִּדְקָאֲמָרָן:
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד יְהוּדָה, מַה כָּתוּב? ׳וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת׳ (בראשית כט, לה), מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הוּא הַיְסוֹד הָרְבִיעִי מֵאוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁהֵם הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, עַמּוּד אֶחָד מֵאוֹתָם אַרְבָּעָה הָעַמּוּדִים, מַה כָּתוּב בּוֹ? ׳וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו׳ - שֶׁהָיָה מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהוֹרִידוּ אֶת יוֹסֵף לְמִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דאתיליד יהודה מה כתיב, ׳ותעמד מלדת׳ (בראשית כט, לה), בגין דדא הוא יסודא רביעאה מאינון ארבע דאינון רתיכא עלאה, סמכא חד מאינון ארבע סמכין. מה כתיב ביה, ׳ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו׳, דהוה מלכא עלייהו. מאי טעמא, בגין דיוסף נחתו ליה למצרים כדקאמרן:
התרגום: בא ראה, בשעה שנולד יהודה, מה כתוב? ׳ותעמד מלדת׳ (בראשית כט, לה), משום שזה הוא היסוד הרביעי מאותם הארבעה שהם המרכבה העליונה, עמוד אחד מאותם ארבעה העמודים, מה כתוב בו? ׳ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו׳ - שהיה מלך עליהם. מה הטעם? משום שהורידו את יוסף למצרים, כמו שאמרנו.
מן המפרשים
כתם פז: ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו וכו' ר' יהודה פתח וירעם מן שמים ה' וכו' ת"ח כד ברא קב"ה עלמא אתקין ליה שבע סמכין וכו' זה הענין סודו כבר נתבאר בארוכה במאמר ר' יוסי שאמר אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעות מה רואות הארץ על מה…
רמ"א: דדא הוא יסודא רביעאה דדא הוא יסודא רביעאה. +[מלכות]=. עיין לעיל דף צ' ע"ב (קנד:) :
הסולם: ת"ח בשעתא וכו': בוא וראה בשעה שנולד יהודה מה כתוב, ותעמוד מלדת, משום שזה, הוא יסוד הרביעי מארבע יסודות, הנקראים חסד וגבורה ות"ת ומלכות, שהם מרכבה עליונה, אל הבינה, והוא רגל אחד מאלו ארבע רגלים של הכסא, שהוא המלכות. כמ"ש לעיל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: