ציון - נקודת האמצע שממנה נברא ונזון כל העולם
וישב · ׳וירעם בשמים ה׳ - סוד ציון כיסוד העולם, ולידת יהודה כעמוד המרכבה · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף קפו ע"א
לשון הזוהר
וְעַלְמָא כַּד אִתְבְּרֵי, מֵהַהוּא אֲתַר אִתְבְּרֵי. דְּאִיהוּ שִׁכְלוּלָא דְּעַלְמָא, וְתִקּוּנוֹי. דְּאִיהוּ חַד נְקוּדָה דְעַלְמָא, וְאֶמְצָעִיתָא דְכֹלָּא. וּמַאן אִיהוּ, צִיּוֹן. דִּכְתִיב, ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים יהו"ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ׳ (תהילים נ, א). וּמֵאָן אֲתַר, מִצִּיּוֹן, דִּכְתִיב ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳. מֵהַהוּא אֲתַר דְּאִיהוּ סִטְרָא דְּשִׁכְלוּלָא דִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא כְּדְקָא יְאוּת (והשתא (עי' קמא א כי שם מקומו) ישראל אתתקפו ביה ברזי דפקודי דאורייתא בגין דכל יומא ויומא אתתקף בר נש בציצית דאתעטף ביה). וְצִיּוֹן תַּקִּיפוּ וּנְקוּדָה דְּכָל עַלְמָא, וּמֵהַהוּא אֲתַר אִשְׁתַּכְלַל כָּל עַלְמָא וְאִתְעֲבִיד, וּמִגַּוֵּיהּ כָּל עַלְמָא אִתְּזָן.
תרגום
וּכְשֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִבְרָא מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָעוֹלָם וְתִקּוּנוֹ, שֶׁהוּא נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל הָעוֹלָם וְהָאֶמְצַע שֶׁל הַכֹּל, וּמִי הוּא? צִיּוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳מִזְמוֹר לְאָסָף אֶל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ׳ (תהלים נ, א) - וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם? מִצִּיּוֹן, שֶׁכָּתוּב ׳מִצִּיּוֹן מִכְלַל יֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ׳ - מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁהוּא צַד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה כָּרָאוּי (וְכָעֵת יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיקוּ בּוֹ בְּסוֹדוֹת הַמִּצְווֹת שֶׁל הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם מַחֲזִיק אָדָם בציצית שמתעטף בָּהּ), וְצִיּוֹן הַחֹזֶק וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וּמֵהַמָּקוֹם הַהוּא נִתְקַן כָּל הָעוֹלָם וְנַעֲשָׂה, וּמִתּוֹכוֹ נִזּוֹן כָּל הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועלמא כד אתברי, מההוא אתר אתברי. דאיהו שכלולא דעלמא, ותקונוי. דאיהו חד נקודה דעלמא, ואמצעיתא דכלא. ומאן איהו, ציון. דכתיב, ׳מזמור לאסף אל אלהים יהו"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבואו׳ (תהילים נ, א). ומאן אתר, מציון, דכתיב ׳מציון מכלל יופי אלהים הופיע׳. מההוא אתר דאיהו סטרא דשכלולא דמהימנותא שלימתא כדקא יאות (והשתא (עי' קמא א כי שם מקומו) ישראל אתתקפו ביה ברזי דפקודי דאורייתא בגין דכל יומא ויומא אתתקף בר נש בציצית דאתעטף ביה). וציון תקיפו ונקודה דכל עלמא, ומההוא אתר אשתכלל כל עלמא ואתעביד, ומגויה כל עלמא אתזן.
התרגום: וכשנברא העולם, נברא מאותו המקום שהוא השלמות של העולם ותקונו, שהוא נקדה אחת של העולם והאמצע של הכל, ומי הוא? ציון, שכתוב ׳מזמור לאסף אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׳ (תהלים נ, א) - ומאיזה מקום? מציון, שכתוב ׳מציון מכלל יפי אלהים הופיע׳ - מאותו המקום שהוא צד השלמות של האמונה השלמה כראוי (וכעת ישראל החזיקו בו בסודות המצוות של התורה, משום שכל יום ויום מחזיק אדם בציצית שמתעטף בה), וציון החזק והנקדה של כל העולם, ומהמקום ההוא נתקן כל העולם ונעשה, ומתוכו נזון כל העולם.
מן המפרשים
רמ"א: ברזי דפקודי אורייתא ברזי דפקודי אורייתא. כאשר הוא מדת התורה (שבדת) [שבכתב] +[ורצונו לומר כי יסוד הוא סיומא דגופא]=:
שעת רצון: ועלמא כד אתברי מההוא אתר אתברי כו׳. פירוש, כל שער תיקון הנוקבא (ע"ח של"ד פ"ו) ושער הירח (ע"ח של"ה פ"ב) מלאים כל דברי רבינו ז״ל, אמורים שהחו״ג יורדין ביסוד דז״א, והארתם בסוד אור חוזר ועולה עד הכתר דרך הנקב שבחזה ניתנים אליה,…
הסולם: ועלמא כד אתברי וכו': והעולם כשנברא, נברא מאותו מקום, שהוא שכלול העולם ותקוניו, שהוא נקודה אחת של העולם ושהיא אמצעית הכל, ומי היא. הוא ציון, שהיא יסוד הפנימי דנוקבא, שכתוב מזמור לאסף אל אלהים הוי"ה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: