חסידות ראובן - ידיעת אכזריות שמעון ולוי משכם
וישב · ׳ויקחהו וישליכו אתו הברה׳ - עונש עזיבת התורה, וחסידות ראובן בהצלת יוסף · מאמר 13 · פיסקה 15 · דף קפה ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, כַּמָּה חֲסִידוּתֵיהּ דִּרְאוּבֵן, דִּבְגִין דְּיָדַע דְּשִׁמְעוֹן וְלֵוִי שׁוּתְּפוּתָא וַחֲכִימוּתָא וְחַבְרוּתָא דִּלְהוֹן, קַשְׁיָא אִינוּן. דְּכַד אִתְחַבָּרוּ בִּשְׁכֶם, קָטְלוּ כָּל דְּכוּרָא (ס"א ל"ג והא דקטלו כל דכורא) לָא דַי לוֹן. אֶלָּא דְּנָטְלִין נָשִׁין וָטַף וְכַסְפָּא וְדַהֲבָא וְכָל בְּעִירֵי וְכָל מָאנֵי דִיקָר וְכָל מַאן דְּאִשְׁתַּכַּח בְּקַרְתָּא. וְלָא דַי כָּל דָא, אֶלָּא דְּאָפִילּוּ כָּל מַה דִּבְחַקְלָא נָטְלוּ. דִּכְתִיב, ׳וְאֶת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ׳ (בראשית לה, כח).
תרגום
בֹּא רְאֵה כַּמָּה הִיא חֲסִידוּתוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁיָּדַע שֶׁשִּׁמְעוֹן וְלֵוִי, הַשֻּׁתָּפוּת וְהַחָכְמָה וְהַחֲבֵרוּת שֶׁלָּהֶם הֵם קָשִׁים, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִתְחַבְּרוּ בִּשְׁכֶם הָרְגוּ כָּל זָכָר (ס"א וְזֶה שֶׁהָרְגוּ כָּל זָכָר), לֹא דַי לָהֶם, אֶלָּא שֶׁנּוֹטְלִים נָשִׁים וָטַף וְכֶסֶף וְזָהָב וְכָל הַבְּהֵמוֹת וְכָל כְּלֵי יְקָר וְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא בַּקִּרְיָה, וְלֹא דַי כָּל זֶה, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ כָּל מַה שֶּׁבַּשָּׂדֶה נָטְלוּ, שֶׁכָּתוּב ׳וְאֶת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ׳ (בראשית לד, כח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, כמה חסידותיה דראובן, דבגין דידע דשמעון ולוי שותפותא וחכימותא וחברותא דלהון, קשיא אינון. דכד אתחברו בשכם, קטלו כל דכורא (ס"א ל"ג והא דקטלו כל דכורא) לא די לון. אלא דנטלין נשין וטף וכספא ודהבא וכל בעירי וכל מאני דיקר וכל מאן דאשתכח בקרתא. ולא די כל דא, אלא דאפילו כל מה דבחקלא נטלו. דכתיב, ׳ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׳ (בראשית לה, כח).
התרגום: בא ראה כמה היא חסידותו של ראובן, שמשום שידע ששמעון ולוי, השתפות והחכמה והחברות שלהם הם קשים, שכאשר התחברו בשכם הרגו כל זכר (ס"א וזה שהרגו כל זכר), לא די להם, אלא שנוטלים נשים וטף וכסף וזהב וכל הבהמות וכל כלי יקר וכל מי שנמצא בקריה, ולא די כל זה, אלא שאפלו כל מה שבשדה נטלו, שכתוב ׳ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׳ (בראשית לד, כח).
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח כמה חשידותיה דראובן וגו' ששם נפשו בכפו אפי' על הצלה מועטת כזאת ואמר לפחות ינצל גופו אחרי מותו ויתנחם אביו שירא' קבורתו שאם הם יהרגוהו בידם יכלו גופו בשריפ' וכיוצא או יאכילוהו לכלבים כדפי' רז"ל ששסו בו הכלבים ולא ישאר אפילו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: