טעימת טעם המוות בלילה - רוח טומאה שורה על הגוף
וישב · ׳ויאמרו איש אל אחיו׳ - רוגז הדין הקשה בברכה ובקללה, וזוהמת הטומאה בנטילת ידיים · מאמר 12 · פיסקה 6 · דף קפד ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאֲמַר, ׳אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יהו"ה׳ (תהילים כו, ו), הַאי קְרָא אוּקְמוּהָ. אֲבָל תָּא חֲזֵי, רָזָא דְמִלָּה הָכָא, דְּהָא לֵית לָךְ בַּר נָשׁ בְּעַלְמָא דְּלָא טָעִים טַעְמָא דְמוֹתָא בְּלֵילְיָא, וְרוּחַ מְסָאֲבָא שַׁרְיָא עַל הַהוּא גוּפָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא אִסְתַּלְּקַת מִנֵּיהּ דְּבַר נָשׁ, וְנָפְקַת מִנֵּיהּ. וְעַל דְּנִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא נָפְקַת וְאִסְתַּלְּקַת מִנִּיהּ, שַׁרְיָא רוּחָא מְסָאֲבָא עַל הַהוּא גוּפָא וְאִסְתָּאַב.
תרגום
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, ׳אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסוֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךְ ה'׳ (תהלים כו, ו). הַפָּסוּק הַזֶּה בֵּאֲרוּהוּ. אֲבָל בֹּא רְאֵה כָּאן אֶת סוֹד הַדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אֵין לְךְ אָדָם בָּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ טוֹעֵם אֶת טַעַם הַמָּוֶת בַּלַּיְלָה, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עַל אוֹתוֹ הַגּוּף, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָדָם וְיוֹצֵאת מִמֶּנּוּ, וְעַל שֶׁהַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה יוֹצֵאת וּמִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, שׁוֹרָה רוּחַ שֶׁל טֻמְאָה עַל אוֹתוֹ הַגּוּף וְנִטְמָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי שמעון פתח ואמר, ׳ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך יהו"ה׳ (תהילים כו, ו), האי קרא אוקמוה. אבל תא חזי, רזא דמלה הכא, דהא לית לך בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא, ורוח מסאבא שריא על ההוא גופא. מאי טעמא, בגין דנשמתא קדישא אסתלקת מניה דבר נש, ונפקת מניה. ועל דנשמתא קדישא נפקת ואסתלקת מניה, שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא ואסתאב.
התרגום: רבי שמעון פתח ואמר, ׳ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'׳ (תהלים כו, ו). הפסוק הזה בארוהו. אבל בא ראה כאן את סוד הדבר, שהרי אין לך אדם בעולם שאינו טועם את טעם המות בלילה, ורוח הטמאה שורה על אותו הגוף, מה הטעם? משום שהנשמה הקדושה מסתלקת מן האדם ויוצאת ממנו, ועל שהנשמה הקדושה יוצאת ומסתלקת ממנו, שורה רוח של טמאה על אותו הגוף ונטמא.
מן המפרשים
מקדש מלך: דנשמתא קדישא אסתלקת מיניה הוא בחי' אור מקיף ונפקת מניה אור פנימי. המוחין מתעלי' ביום על הראש כי האור המקיף נתעלה למעלה והפנימי יצא ממנו ונשאר הרשימו מקיף אבל בלילה יוצא הפנימיות דזעיר ומסתלק. ועל דנשמתא קדישא נפקת וכו' כפל…
אור החמה: רבי שמעון פתח ואמר ארחץ בנקיון וגו' אגב דנקט לעיל דא ברוך ודא ארור נקט נמי הא דאתמר בי' דא ברוך ודא ארור דא טהור ודא טמא כדמסיק. דידוי דבר נש אשתאר בהו זוהמא הן מצד עשו וישמעאל האחוזים ביד ימין וביד שמאל וכן מצד הצפרנים שבהם…
הסולם: ר"ש פתח ואמר ארחץ בנקיון וגו': מקרא זה בארוהו, אבל בוא וראה, סוד הדבר כאן, הוא, כי אין לך אדם בעולם שלא יטעם בלילה טעם מות, ורוח הטומאה שורה על גוף ההוא. מה הטעם, הוא משום שהנשמה הקדושה נסתלקה מן האדם ויצאה ממנו ומשום שהנשמה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: