הבהמות בורחות מן הרע - והאדם נמשך אליו ביצרו
וישב · ׳וישב יעקב בארץ מגורי אביו׳ - סבל הצדיק מן היצר וזכותו לעולם הבא · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף קעט ע"א
לשון הזוהר
וְתָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא, דְּהָא בְּעִירֵי מִיּוֹמָא דְּאִתְיַלִּידוּ, כֻּלְּהוּ נָטְרֵי גַרְמַיְיהוּ, וְעָרְקִין מִן גּוֹ נוּרָא, וּמִן כָּל אַתְרִין בִּישִׁין. וּבַר נָשׁ, מִיָּד אָתֵי לַאֲרָמָא גַּרְמֵיהּ גּוֹ נוּרָא, בְּגִין דְּיֵצֶר הָרָע שָׁארֵי בְּגַוִּיהּ, וּמִיָּד אַסְטֵי לֵיהּ לְאָרְחָא בִישָׁא.
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הַבְּהֵמוֹת מִיּוֹם שֶׁנּוֹלָדִים, שׁוֹמְרִים אֶת עַצְמָם וּבוֹרְחִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת הָרָעִים, וְאָדָם מִיָּד בָּא לִזְרֹק אֶת עַצְמוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, מִשּׁוּם שֶׁיֵּצֶר הָרָע שָׁרוּי בְּתוֹכוֹ, וּמִיָּד מֵסִיט אוֹתוֹ לְדֶרֶךְ רָעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, דהכי הוא, דהא בעירי מיומא דאתילידו, כלהו נטרי גרמייהו, וערקין מן גו נורא, ומן כל אתרין בישין. ובר נש, מיד אתי לארמא גרמיה גו נורא, בגין דיצר הרע שארי בגויה, ומיד אסטי ליה לארחא בישא.
התרגום: ובא וראה שכך הוא, שהרי הבהמות מיום שנולדים, שומרים את עצמם ובורחים מתוך האש ומכל המקומות הרעים, ואדם מיד בא לזרק את עצמו לתוך האש, משום שיצר הרע שרוי בתוכו, ומיד מסיט אותו לדרך רעה.
מן המפרשים
מקדש מלך: ת"ח דהכי הוא פי' דלא תימא איך יתחבר לו יצ"הר והלא אין בו דעת ואינו בן חטא: אלא מיד אסטי ליה שמגמת יצ"הר להרע בכל מה שיכול:
הסולם: ות"ח דהכי הוא וכו': ובוא וראה, שכן הוא, כי הבהמות, מיום שנולדו, כולן שומרות את עצמן ובורחות מאש ומכל מקומות הרעים. והאדם, כשנולד, מיד בא להשליך עצמו לתוך האש, והוא משום שהיצה"ר שורה בתוכו, ומיד מסיתו לדרך רע.
נפש דוד: ות"ח דהכי הוא: שיצה"ר נכנס באדם מיד כשנולד. ושמיד רוצה להרע לו ח"ו. וכ"מ לשון הברייתא באבות דרבי נתן פרק ט"ז המכוונת כמעט בלשונ למאמר הזוהר כאן עי"ש.