כנשמה הנודעת מתוך אברי הגוף - נודע ולא נודע
וירא · ׳נודע בשערים בעלה׳ - ידיעת הקב"ה כפי שערי הלב וסוד יצחק · מאמר 9 · פיסקה 5 · דף קג ע"ב
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, דְּהָא נִשְׁמָתָא דְּבַּר נָשׁ לָאו אִיהוּ (נ"א לא אית) מַאן דְּיָכִיל לְמִנְדַע לָהּ, אֶלָּא בְּגִין אִלֵּין שַׁיְיפִין דְּגוּפָא וְאִנּוּן דַּרְגִּין דְּעָבְדִין אוּמָנוּתָא דְּנִשְׁמָתָא בְגִין כָּךְ אִתְיְדַע וְלָא אִתְיְדַע. כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְיְדַע וְלָא אִתְיְדַע בְּגִין דְּאִיהוּ נִשְׁמָתָא לְנִשְׁמָתָא רוּחָא לְרוּחָא גָּנִיז וְטָמִיר מִכֹּלָּא, אֲבָל בְּאִנּוּן שְׁעָרִים דְּאִנּוּן פִּתְחִין לְנִשְׁמָתָא אִתְיְדַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
בֹּא רְאֵה, הֲרֵי נִשְׁמַת הָאָדָם אֵין הוּא (אֵין) מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתָהּ, אֶלָּא עַל יְדֵי אֶבְרֵי הַגּוּף, וְהֵם הַדְּרָגוֹת שֶׁעוֹשׂוֹת אֻמָּנוּת הַנְּשָׁמָה. מִשּׁוּם כָּךְ נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע. כָּךְ הקב"ה נוֹדָע וְלֹא נוֹדָע, מִשּׁוּם שֶׁהוּא נְשָׁמָה לִנְשָׁמָה, רוּחַ לְרוּחַ, גָּנוּז וְטָמִיר מִן הַכֹּל. אֲבָל בְּאוֹתָם הַשְּׁעָרִים, שֶׁהֵם פְּתָחִים לַנְּשָׁמָה, נוֹדָע הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, דהא נשמתא דבר נש לאו איהו (נ"א לא אית) מאן דיכיל למנדע לה, אלא בגין אלין שייפין דגופא ואנון דרגין דעבדין אומנותא דנשמתא בגין כך אתידע ולא אתידע. כך קודשא בריך הוא אתידע ולא אתידע בגין דאיהו נשמתא לנשמתא רוחא לרוחא גניז וטמיר מכלא, אבל באנון שערים דאנון פתחין לנשמתא אתידע קודשא בריך הוא.
התרגום: בא ראה, הרי נשמת האדם אין הוא (אין) מי שיכול לדעת אותה, אלא על ידי אברי הגוף, והם הדרגות שעושות אמנות הנשמה. משום כך נודע ולא נודע. כך הקב"ה נודע ולא נודע, משום שהוא נשמה לנשמה, רוח לרוח, גנוז וטמיר מן הכל. אבל באותם השערים, שהם פתחים לנשמה, נודע הקב"ה.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח וכו' בא להכריח שאחר המילה נדבק במדתו ממש: נפק קדישא וכו' כלומר כשיצא קדוש היתה יציאתו כראוי וכסדר דהא תנן בס' יצירה המים הרו וילדו אפלה שפי' שחסד האצילה הגבורה א"כ ג"כ למטה ראוי שיהיה אברהם קשור בחסד ממש ויצחק בגבורה: והאי…
אור יקר: אתידע ולא אתידע, ונמצאו אל הנשמה שתי בחינות הבחינה הא׳ היא הנשמה פשוטה קודם התלבשה בגוף שאין בה ידיעה כלל וז״ש דהא נשמא וכו׳, הב׳ הוא גוף לבוש הנשמה שהם אמצעים להכיר הנשמה וז׳׳ש.
הסולם: ת"ח דהא נשמתא וכו': בוא וראה, שגם נשמתו של אדם, אין מי שיוכל לדעת אותה, אלא מכח אלו אברי הגוף ואלו המדרגות של אברי הגוף, המגלות פעולות הנשמה, משום זה הנשמה נודעת ואינה נודעת: נודעת על ידי אברי הגוף, ואינה נודעת ממהותה עצמה. כך…