ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 6: ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין › פיסקה 11 (קב ע"א)

טהרת מאכל אברהם ומשמרת הטומאה בביתו

וירא · ׳והנה שלשה אנשים נצבים עליו׳ - ביקור המלאכים והנשמה המצילה מן הדין · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קב ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, כָּל מַה דְּאָכִיל אַבְרָהָם בְּטָהֳרָה אִיהוּ קָא אָכִיל וּבְגִין כָּךְ אַקְרִיב קַמַּיְיהוּ וְאָכְלֵי, וְנָטִיר אַבְרָהָם בְּבֵיתֵיהּ דַּכְיָא וּמְסָאֲבוּתָא, דְּאֲפִילּוּ בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ מְסָאַב (לא יכיל לקרבא לביתיה כדין ידע אברהם דהא מסאב איהו ועביד) (נ"א לא הוה משמש בביתיה, עד דעביד) לֵיהּ טְבִילָה, אוֹ עֲבִיד לֵיהּ לְנַטְרָא שִׁבְעָה יוֹמִין כְּדְקָא חָזֵי לֵיהּ בְּבֵיתֵיהּ, וְהָכִי הוּא וַדַּאי.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּל מַה שֶּׁאָכַל אַבְרָהָם, הוּא אָכַל בְּטָהֳרָה, וְלָכֵן הִקְרִיב לִפְנֵיהֶם וְאָכְלוּ, וְאַבְרָהָם שָׁמַר בְּבֵיתוֹ טֻמְאָה וְטָהֳרָה שֶׁאֲפִלּוּ בֶּן אָדָם שֶׁהוּא טָמֵא (לֹא יָכֹל לְהִתְקָרֵב לְבֵיתוֹ, אָז יָדַע אַבְרָהָם שֶׁזֶּה טָמֵא הוּא, וְעָשָׂה) (לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ בְּבֵיתוֹ, עַד שֶׁעָשָׂה) לוֹ טְבִילָה, אוֹ עָשָׂה לוֹ לִשְׁמֹר שִׁבְעָה יָמִים כָּרָאוּי לוֹ בְּבֵיתוֹ, וְכָךְ זֶה בְּוַדַּאי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, כל מה דאכיל אברהם בטהרה איהו קא אכיל ובגין כך אקריב קמייהו ואכלי, ונטיר אברהם בביתיה דכיא ומסאבותא, דאפילו בר נש דאיהו מסאב (לא יכיל לקרבא לביתיה כדין ידע אברהם דהא מסאב איהו ועביד) (נ"א לא הוה משמש בביתיה, עד דעביד) ליה טבילה, או עביד ליה לנטרא שבעה יומין כדקא חזי ליה בביתיה, והכי הוא ודאי.

התרגום: בא ראה, כל מה שאכל אברהם, הוא אכל בטהרה, ולכן הקריב לפניהם ואכלו, ואברהם שמר בביתו טמאה וטהרה שאפלו בן אדם שהוא טמא (לא יכל להתקרב לביתו, אז ידע אברהם שזה טמא הוא, ועשה) (לא היה משמש בביתו, עד שעשה) לו טבילה, או עשה לו לשמר שבעה ימים כראוי לו בביתו, וכך זה בודאי.

מן המפרשים

כתם פז: ואפילו בר נש דאיהו מסאב לא יכיל לקרבא לביתיה כי סימנים היו לו שהיה מבחין בהם אם היה טמא האיש ההוא או טהור כאשר יבאר לפנים. ומיד שהיה יודע בו שהיה טמא טומאת ערב היה מכריחו לעשות טבילה ואם היה טמא טומא' שבעה היה שומר וממתין שבעה…

מקדש מלך: כל מה דאכיל וכו' להודיע שאותו הרוחניות המופלא שהושפע על אותו המזון היה בהכנה גדולה מצד אברהם ולכן מיד אכלו ולא נסתפקו בטהרת אוכלים:

רמ"א: כדקא חזי ליה בביתיה כדקא חזי ליה בביתיה כו'. עיין למטה בסמוך מבאר הטעם (קב:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו