ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 5: ׳מי יעלה בהר ה׳ - עליית הנשמה כפי דבקות האדם בחייו › פיסקה 15 (קא ע"א)

׳נפשו׳ ו ׳נפשי׳ - נפש דוד ונפש האדם העולה במעשיה

וירא · ׳מי יעלה בהר ה׳ - עליית הנשמה כפי דבקות האדם בחייו · מאמר 5 · פיסקה 15 · דף קא ע"א

לשון הזוהר

׳אֲשֶׁר לא נָשָׂא לַשָׁוְא נַפְשׁוֹ׳. נַפְשׁוֹ כְּתִיב נַפְשִׁי קְרִי, וְהָא אוּקְמוּהָ נַפְשִׁי דָּא נֶפֶשׁ דָּוִד סִטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. נַפְשׁוֹ דָּא נֶפֶשׁ דְּבַר נָשׁ מַמָּשׁ. בְּגִין דְּכַד יִפּוּק מֵהַאי עָלְמָא. וְנַפְשֵׁיהּ יִסְתַּלַּק בְּעוֹבָדִין דְּכָשְׁרִין עַל מַה דְּיִתְקַיַּים בְּהוּ לְמֵיהַךְ בֵּין כָּל אִנּוּן קַדִּישִׁין כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יהו"ה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׳ (תהילים קטז, ט). וּבְגִין דְּלָא ׳נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי׳ ׳יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יהו"ה וְגו'׳.

תרגום

׳אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ׳ (תהלים כד, ד). כָּתוּב נַפְשׁוֹ וְנִקְרָא נַפְשִׁי - וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, נַפְשִׁי - זוֹ נֶפֶשׁ דָּוִד, צַד הָאֱמוּנָה. נַפְשׁוֹ - זוֹ נֶפֶשׁ הָאָדָם מַמָּשׁ. מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵצֵא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְנַפְשׁוֹ תִּתְעַלֶּה בְּמַעֲשִׂים שֶׁכְּשֵׁרִים, עַל מַה שֶּׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם לָלֶכֶת בֵּין כָּל אוֹתָם הַקְּדוֹשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים׳ (תהלים קטז, ט) - וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא ׳נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי׳, ׳יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וְגוֹ'׳ (תהלים כד, ה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אשר לא נשא לשוא נפשו׳. נפשו כתיב נפשי קרי, והא אוקמוה נפשי דא נפש דוד סטרא דמהימנותא. נפשו דא נפש דבר נש ממש. בגין דכד יפוק מהאי עלמא. ונפשיה יסתלק בעובדין דכשרין על מה דיתקיים בהו למיהך בין כל אנון קדישין כמא דאת אמר, ׳אתהלך לפני יהו"ה בארצות החיים׳ (תהילים קטז, ט). ובגין דלא ׳נשא לשוא נפשי׳ ׳ישא ברכה מאת יהו"ה וגו'׳.

התרגום: ׳אשר לא נשא לשוא נפשו׳ (תהלים כד, ד). כתוב נפשו ונקרא נפשי - והרי פרשוה, נפשי - זו נפש דוד, צד האמונה. נפשו - זו נפש האדם ממש. משום שכאשר יצא מן העולם הזה ונפשו תתעלה במעשים שכשרים, על מה שיתקים בהם ללכת בין כל אותם הקדושים, כמו שנאמר ׳אתהלך לפני ה' בארצות החיים׳ (תהלים קטז, ט) - ומשום שלא ׳נשא לשוא נפשי׳, ׳ישא ברכה מאת ה' וגו'׳ (תהלים כד, ה).

מן המפרשים

אור החמה: דכדין יהון ישראל גוי א' בארץ וגומר פי' בארץ כנגד המלכות וגוי א' לקב"ה כנגד הת"ת כי יהיו דבוקים בת"ת ומ': או ירצה כי כנגד הברכות דאינון בהאי עלמא אמר דיהון גוי א' בארץ פי' הם לבדם יטלו הברכות בארץ להיותם גוי א' ואין לזרים אתם.…

הסולם: אשר לא נשא לשוא נפשו: נפשו כתוב, נפשי קרי, ובארוה זה נפש דוד צד האמונה, שהיא הנוקבא דז"א נפשו, זה נפש בן אדם ממש. וזה הוא ההפרש בין הכתיב לבין הקרי. שהרי כשאדם נפטר מעולם הזה, ונפשו תסתלק במעשים כשרים, על מה שתזכה על ידיהם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: