ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 33: ׳והאלהים נסה את אברהם׳ - כלילת מים באש להשלמת אברהם ויצחק › פיסקה 3 (קיט ע"ב)

שליח רחמים אינו משתנה - חסד לזה דין לזה

וירא · ׳והאלהים נסה את אברהם׳ - כלילת מים באש להשלמת אברהם ויצחק · מאמר 33 · פיסקה 3 · דף קיט ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא הָא מַלְאָכָא דְּאִתְגְּלֵי לֵיהּ לְבִלְעָם הָא תָּנִינָן שְׁלִיחָא דְּרַחֲמֵי הֲוָה וְאִתְהַפַּךְ לְדִינָא. לָא. לְעוֹלָם לָא אִשְׁתַּנֵּי, אֶלָּא שְׁלִיחָא דְרַחֲמֵי הֲוָה לַאֲגָנָא עֲלַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל וּלְמֶהֱוֵי סַנֵּיגוֹרְיָא עֲלַיְיהוּ, וּלְקֳבְלֵיהּ הוּא דִינָא, וְכָךְ אוֹרְחוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אוֹטִיב לְדָא הַהוּא טִיבוּ דִּינָא לְדָא. כָּךְ הָא שְׁלִיחָא דְרַחֲמֵי הֲוָה לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל וּלְבִלְעָם אִתְהַפַּךְ לְדִינָא. בְגִין כָּךְ ׳צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׳, אָמַר דָוִד, פַּקִּיד עַל עַלְמָא כַּד יִשְׁתַּלְּחוּן שְׁלִיחָאָה דִּי לֶהֶוְיָן מִסִּטְרָא דְרַחֲמֵי.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, הִנֵּה הַמַּלְאָךְ שֶׁהִתְגַּלָּה לְבִלְעָם, הֲרֵי שָׁנִינוּ שָׁלִיחַ שֶׁל רַחֲמִים הָיָה וְהִתְהַפֵּךְ לְדִין - לֹא! לְעוֹלָם לֹא הִשְׁתַּנָּה. אֶלָּא שְׁלִיחַ הָרַחֲמִים הָיָה לְהָגֵן עַל יִשְׂרָאֵל וְלִהְיוֹת עֲלֵיהֶם סָנֵגוֹר, וּכְנֶגְדּוֹ הוּא הַדִּין. כָּךְ דְּרָכָיו שֶׁל הקב"ה, כְּשֶׁמֵּיטִיב לָזֶה, אוֹתוֹ הַחֶסֶד הוּא דִין לָזֶה. כֵּן הַשָּׁלִיחַ הַזֶּה הָיָה שֶׁל רַחֲמִים לְיִשְׂרָאֵל, וּלְבִלְעָם הִתְהַפֵּךְ לְדִין, מִשּׁוּם כָּךְ ׳צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב׳. אָמַר דָּוִד, צַוֵּה עַל הָעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר יִשָּׁלְחוּ שְׁלוּחִים שֶׁיִּהְיוּ מִצַּד הָרַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא הא מלאכא דאתגלי ליה לבלעם הא תנינן שליחא דרחמי הוה ואתהפך לדינא. לא. לעולם לא אשתני, אלא שליחא דרחמי הוה לאגנא עלייהו דישראל ולמהוי סניגוריא עלייהו, ולקבליה הוא דינא, וכך אורחוי דקודשא בריך הוא, כד אוטיב לדא ההוא טיבו דינא לדא. כך הא שליחא דרחמי הוה להו לישראל ולבלעם אתהפך לדינא. בגין כך ׳צוה ישועות יעקב׳, אמר דוד, פקיד על עלמא כד ישתלחון שליחאה די להוין מסטרא דרחמי.

התרגום: ואם תאמר, הנה המלאך שהתגלה לבלעם, הרי שנינו שליח של רחמים היה והתהפך לדין - לא! לעולם לא השתנה. אלא שליח הרחמים היה להגן על ישראל ולהיות עליהם סנגור, וכנגדו הוא הדין. כך דרכיו של הקב"ה, כשמיטיב לזה, אותו החסד הוא דין לזה. כן השליח הזה היה של רחמים לישראל, ולבלעם התהפך לדין, משום כך ׳צוה ישועות יעקב׳. אמר דוד, צוה על העולם, כאשר ישלחו שלוחים שיהיו מצד הרחמים.

מן המפרשים

הסולם: ואי תימא וכו': ואם תאמר הרי המלאך שנגלה לו לבלעם, הרי למדנו שהיה שליח של רחמים ונהפך לדין. הרי, ששליח של רחמים יכול לעשות דין. ומשיב, לא, לעולם לא נשתנה לעשות דין, אלא שליח של רחמים היה להגן על ישראל, ולהיות מליץ טוב עליהם,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר