ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 31: ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳ - הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים › פיסקה 10 (קיח ע"ב)

המת קודם עשרים - חס עליו הקב"ה שימות זכאי

וירא · ׳ותרא שרה את בן הגר המצרית׳ - הפרדת הזרע הקדוש ועונש קודם עשרים · מאמר 31 · פיסקה 10 · דף קיח ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אִי הָכִי מַאן דְּאִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא עָד לָא מָטוּן יוֹמוֹי לְעֶשְׂרִין שְׁנִין, מֵאָן אֲתַר אִתְעַנָּשׁ, בְּגִין דְּהָא מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְתַתָּא לָאו בַּר עוֹנָשָׁא אִיהוּ אֶלָא בְּחֶטְאוֹי דְּאֲבוֹי. אֲבָל מִתְּלֵיסַר שְׁנִין וּלְעֵילָא מַהוּ, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָס עֲלֵיהּ דְּלֵימוּת זַכַּאי (ולא לימות חייב) וְיָהִיב לֵיהּ אֲגַר טַב בְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא לֵימוּת חַיָּיב דְּיִתְעַנָּשׁ בְּהַהוּא עָלְמָא וְאוּקְמוּהָ.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם כָּךְ, מִי שֶׁמִּסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם בְּטֶרֶם הִגִּיעוּ יָמָיו לְעֶשְׂרִים שָׁנָה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם נֶעֱנָשׁ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים וָמַטָּה אֵינוֹ בַּר עֳנָשִׁים אֶלָּא בַּחֲטָאֵי אָבִיו, אֲבָל מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה וָמַעְלָה מַהוּ? אָמַר לוֹ, הקב"ה חָס עָלָיו שֶׁיָּמוּת זַכַּאי (וְלֹא יָמוּת חַיָּב), וְנוֹתֵן לוֹ שָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַהוּא, וְלֹא יָמוּת חַיָּב שֶׁיֵּעָנֵשׁ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, וּבֵאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר אי הכי מאן דאסתלק מעלמא עד לא מטון יומוי לעשרין שנין, מאן אתר אתענש, בגין דהא מתליסר שנין ולתתא לאו בר עונשא איהו אלא בחטאוי דאבוי. אבל מתליסר שנין ולעילא מהו, אמר ליה קודשא בריך הוא חס עליה דלימות זכאי (ולא לימות חייב) ויהיב ליה אגר טב בההוא עלמא, ולא לימות חייב דיתענש בההוא עלמא ואוקמוה.

התרגום: אמר רבי אלעזר, אם כך, מי שמסתלק מהעולם בטרם הגיעו ימיו לעשרים שנה, מאיזה מקום נענש, משום שהרי משלש עשרה שנים ומטה אינו בר ענשים אלא בחטאי אביו, אבל משלש עשרה ומעלה מהו? אמר לו, הקב"ה חס עליו שימות זכאי (ולא ימות חיב), ונותן לו שכר טוב בעולם ההוא, ולא ימות חיב שיענש באותו עולם, ובארוה.

מן המפרשים

אור יקר: אמר רבי אלעזר אי הכי מאן דאסתלק מעלמא עד דלא מטו יומוי לעשרין שנין (ב) ]מ[ אן אתר אתענש בגין דהוי מתליסר שנין ולעילא, דהא מתליסר שנין ולתתא לאו בר עונשא הוא אלא בחטאוי דאבוהי, אבל מתליסר שנין ולעילא מהו, אמר ליה קב״ה חיים עליה…

הסולם: א"ר אלעזר וכו': אר"א, אם כן, מי שנפטר מעולם, מטרם שמגיע ימיו לכ' שנים, מאיזה מקום הוא נענש למיתה. כי למטה מי"ג שנים אע"פ שאינו בן עונשים הוא נענש ומת על חטאיו של אביו, להיותו עוד ברשותו, אבל מי"ג שנים ומעלה מהו, הרי כבר יצא…

ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר לז, ז (פג:) ולא ב"ד דלעילא. דלית משפט תמן עד עשרים, ולמטה מי"ג סוד ס"ם - שיתין פולסי ומ' מכות הראויין להשתלש (משנה מכות ג יא) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר