ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 30: ׳עת לעשות לה׳ - גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש › פיסקה 4 (קטז ע"ב)

פירוד וא"ו מן ה"א בגלות - והדיבור נאלם

וירא · ׳עת לעשות לה׳ - גלות וגאולה בסוד אותיות השם הקדוש · מאמר 30 · פיסקה 4 · דף קטז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי וְעִם כָּל דָּא יוֹמָא חַד ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּ"ה׳, בְּגִין דְּאִסְתַּלַּק וא"ו מִן ה"א, וְקוֹל לָא אִשְׁתַּכַּח, כְּדֵין דִּבּוּר אִתְאַלָּם. וּבְגִין כָּךְ הִיא שְׁכִיבַת בְּעַפְרָא כָּל הַהוּא יוֹמָא (דנא) דְּה"א. וּמַאן אִיהוּ אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה, וְאַף עַל גַּב דְּאַקְדִימַת בְּגָלוּתָא עַד לָא יֵיעוּל הַהוּא אֶלֶף חֲמִשָּׁאָה רָזָא דְּה"א,

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְעִם כָּל זֶה, ׳יוֹם אֶחָד הִיא׳ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הֶעָפָר וְלֹא יוֹתֵר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּךְ אָמְרוּ, אֲבָל בֹּא רְאֵה הַסּוֹד שֶׁלָּמַדְנוּ. בְּשָׁעָה שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ, אָז אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ כִּבְיָכוֹל נִפְרְדוּ, שֶׁנִּפְרְדָה הֵ"א מִן וָא"ו, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּפְרְדוּ מַה כָּתוּב? ׳נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּ"ה׳ (תהלים לט, ג), מִשּׁוּם שֶׁהִסְתַּלֵּק וָא"ו מֵהֵ"א וְקוֹל לֹא נִמְצָא, אָז הַדִּבּוּר נֶאֱלָם, וְלָכֵן הִיא שׁוֹכֶבֶת לֶעָפָר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁל הֵ"א. וּמִיהוּ? הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי. וְאַף עַל גַּב שֶׁהִקְדִּימָה בַּגָּלוּת עַד שֶׁלֹּא נִכְנָס אוֹתוֹ הָאֶלֶף הַחֲמִישִׁי, הַסּוֹד שֶׁל הֵ"א.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי ועם כל דא יומא חד ׳נאלמתי דומי"ה׳, בגין דאסתלק וא"ו מן ה"א, וקול לא אשתכח, כדין דבור אתאלם. ובגין כך היא שכיבת בעפרא כל ההוא יומא (דנא) דה"א. ומאן איהו אלף חמשאה, ואף על גב דאקדימת בגלותא עד לא ייעול ההוא אלף חמשאה רזא דה"א,

התרגום: אמר רבי יוסי, ועם כל זה, ׳יום אחד היא׳ כנסת ישראל בתוך העפר ולא יותר. אמר רבי יהודה, כך אמרו, אבל בא ראה הסוד שלמדנו. בשעה שכנסת ישראל גלתה ממקומה, אז אותיות השם הקדוש כביכול נפרדו, שנפרדה ה"א מן וא"ו, ומשום שנפרדו מה כתוב? ׳נאלמתי דומי"ה׳ (תהלים לט, ג), משום שהסתלק וא"ו מה"א וקול לא נמצא, אז הדבור נאלם, ולכן היא שוכבת לעפר כל אותו היום הזה של ה"א. ומיהו? האלף החמישי. ואף על גב שהקדימה בגלות עד שלא נכנס אותו האלף החמישי, הסוד של ה"א.

מן המפרשים

כתם פז: ובגין כך שכיבת בעפרא כל ההוא יומא כל האלף החמישי ואע"ג דאקדימת בגלותא עד לא יעול ההוא אלף חמישאה הם העק"ב שנים כי אינם במנין היום הנזכר שהם אלף שנים כי כל האלף החמישי תהיה בעפר עד שיכנס האלף הששי שהוא סוד הו"ו ולא כמו שאמרו כי…

רמ"א: וקול לא אשתכח וקול לא אשתכח כו'. עיין לעיל דף ל"ח ע"ב (תיקו"ז תיקון סט קיז: ) :

הסולם: אמר ר' יהודה וכו': אר"י, כך אמרו. אבל בא וראה, הסוד שלמדתי, בשעה שכנסת ישראל הגלתה ממקומה, אז האותיות של השם הקדוש, כביכול, נפרדו. שנפרדה ה"א מן וא"ו מהשם הויה. ובשביל שנפרדו, מה כתוב נאלמתי דומיה. משום שנסתלק וא"ו מן ה"א,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר