לא לא שבועה - והנשמה נתנת במקום קים לעולמים
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 9 · דף קיד ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל לְרַבִּי חִזְקִיָּה, אָמַר לוֹ מֵתִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָם, לָמָּה לָא יָהִיב נִשְׁמַתְהוֹן בְּאֲתַר דְּאִתְקְבָרוּ תַּמָּן וְיֵיתוּן לְאַחֲיָיא בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַםִ וְשֶׁלֹּא תֵּהָרֵס לְעוֹלָמִים, דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵשׁ עוֹלָמוֹ וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלַםִ וּלְהוֹרִידָהּ בְּנוּיָה מִלְּמַעְלָה (ס"א בנין) בְּגִין שֶׁלֹּא יִהָרֵס, וְנִשְׁבַּע שֶׁלא תִּגְלֶה עוֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָרֵס בִּנְיַן יְרוּשָׁלַ ם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳לא יִאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵּךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה׳ (ישעיהו סב, ד). וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵּא לא לֹא, הִיא שְׁבוּעָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל ולֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל וְגו'׳ (בראשית ט, יא) וּכְתִיב, ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ׳ (ישעיהו נד, ט). מִכָּאן שֶׁלֹּא לֹא, שְׁבוּעָה. וּמִן לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּים עוֹלָמוֹ קִיּוּם שֶׁלֹּא תִּגְלֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא תֵּהָרֵס בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִיכָךְ אֵין מְקַבְּלִין נִשְׁמָתָן אֶלָּא בְּמָקוֹם קַיָּים לְעוֹלָמִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיְה הַנְּשָׁמָה קַיֶּימֶת בַּגּוּף לְעוֹלָמִים, ודָא הוּא דִכְתִיב ׳הַנִּשְׁאָר בְּצִּיּוֹן והַנּוֹתָר בִּיְרוּשָׁלַם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ וגו'׳.
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל לְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר לוֹ, מֵתִים שֶׁעָתִיד הקב"ה לְהַחֲיוֹתָם, לָמָּה לֹא נָתַן נִשְׁמָתָם בְּמָקוֹם שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם, וְיָבאוּ לְהֵחָיוֹת בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אָמַר לוֹ, נִשְׁבַּע הקב"ה לִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וְשֶׁלֹּא תֵהָרֵס לְעוֹלָמִים. שֶׁאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, עָתִיד הקב"ה לְחַדֵּשׁ עוֹלָמוֹ וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם וּלְהוֹרִידָהּ בְּנוּיָה מִלְמַעְלָה (בנין) כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵהָרֵס, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא תִגְלֶה עוֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֵהָרֵס בִּנְיַן יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה׳ (ישעיה סב, ד) - וּבְכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא לֹא לֹא - הִיא שְׁבוּעָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל וְגוֹ'׳ (בראשית ט) וְכָתוּב ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ׳ - מִכָּאן שֶׁלֹּא לֹא - שְׁבוּעָה. וּמִן לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן. וְעָתִיד הקב"ה לְקַיֵּם עוֹלָמוֹ קִיּוּם שֶׁלֹּא תִגְלֶה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵהָרֵס בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִיכָךְ אֵין מְקַבְּלִים נִשְׁמָתָם אֶלָּא בְּמָקוֹם קַיָּם לְעוֹלָמִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה קַיֶּמֶת בַּגּוּף לְעוֹלָמִים. וְזֶה הוּא שֶׁכָּתוּב ׳הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ וְגוֹ'׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה ברבי אלעזר שאל לרבי חזקיה, אמר לו מתים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותם, למה לא יהיב נשמתהון באתר דאתקברו תמן וייתון לאחייא בארעא דישראל. אמר לו נשבע הקדוש ברוך הוא לבנות ירושלם ושלא תהרס לעולמים, דאמר רבי ירמיה עתיד הקדוש ברוך הוא לחדש עולמו ולבנות ירושלם ולהורידה בנויה מלמעלה (ס"א בנין) בגין שלא יהרס, ונשבע שלא תגלה עוד כנסת ישראל, ונשבע שלא יהרס בנין ירושל ם, שנאמר ׳לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה׳ (ישעיהו סב, ד). ובכל מקום שאתה מוצא לא לא, היא שבועה, הדא הוא דכתיב, ׳ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול וגו'׳ (בראשית ט, יא) וכתיב, ׳אשר נשבעתי מעבר מי נח׳ (ישעיהו נד, ט). מכאן שלא לא, שבועה. ומן לאו אתה שומע הן. ועתיד הקדוש ברוך הוא לקיים עולמו קיום שלא תגלה כנסת ישראל ולא תהרס בנין בית המקדש, לפיכך אין מקבלין נשמתן אלא במקום קיים לעולמים, כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולמים, ודא הוא דכתיב ׳הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וגו'׳.
התרגום: רבי יהודה ברבי אלעזר שאל לרבי חזקיה. אמר לו, מתים שעתיד הקב"ה להחיותם, למה לא נתן נשמתם במקום שנקברו שם, ויבאו להחיות בארץ ישראל? אמר לו, נשבע הקב"ה לבנות ירושלים, ושלא תהרס לעולמים. שאמר רבי ירמיה, עתיד הקב"ה לחדש עולמו ולבנות ירושלים ולהורידה בנויה מלמעלה (בנין) כדי שלא יהרס, ונשבע שלא תגלה עוד כנסת ישראל, ונשבע שלא יהרס בנין ירושלים, שנאמר ׳לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה׳ (ישעיה סב, ד) - ובכל מקום שאתה מוצא לא לא - היא שבועה. זהו שכתוב ׳ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול וגו'׳ (בראשית ט) וכתוב ׳אשר נשבעתי מעבר מי נח׳ - מכאן שלא לא - שבועה. ומן לאו אתה שומע הן. ועתיד הקב"ה לקים עולמו קיום שלא תגלה כנסת ישראל ולא יהרס בנין בית המקדש, לפיכך אין מקבלים נשמתם אלא במקום קים לעולמים, כדי שתהיה הנשמה קימת בגוף לעולמים. וזה הוא שכתוב ׳הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וגו'׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: