צחק עשה לי אלהים - עת השחוק לעתיד לבא
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 7 · דף קיד ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תָּא חֲזֵי, שֶׁכָּךְ הוּא דִּכְתִיב, ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ (שיר השירים ז, ז). וּכְתִיב ׳בַּתְרֵיהּ מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ׳. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּאוֹתוֹ זְמַן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׂמֵּחַ עוֹלָמוֹ וְלִשְׂמוֹחַ בִּבְרִיּוֹתָיו שֶׁנְּאֱמַר ׳יִשְׂמַח יהו"ה בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהילים קד, לא). וְאֲזַי יִהְיֶה שְׂחוֹק בָּעוֹלָם מַה שֶּׁאֵין עַכְשָׁיו, דִּכְתִיב, ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וגו'׳ (תהילים קכו, ב). הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְּחוֹק עָשָׂה לִי אֱלהִים׳. שֶׁאֲזַי עֲתִידִים בְּנֵי אָדָם לוֹמַר שִׁירָה שֶׁהוּא עֵת שְׂחוֹק. רַבִּי אַבָּא אָמַר הַיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם בְּרִיּוֹתָיו לֹא הָיְתָה שִׂמְחָה כְּמוֹתָהּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בִּירוּשָׁלַיִם לא יָשׁוּבוּ עוֹד לְעַפְרָם דִּכְתִיב, ׳והָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִּיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּיְרוּשָׁלַםִ קָדוֹשׁ יֵאָמַר לוֹ׳ (ישעיהו ד, ג). הַנּוֹתָר בְּצִּיּוֹן וּבִיְרוּשָׁלַםִ דַּיְיקָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (שם) ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, וְכָתוּב אַחֲרָיו מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ׳ - וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בְּאוֹתוֹ זְמַן עָתִיד הקב"ה לְשַׂמֵּחַ עוֹלָמוֹ וְלִשְׂמֹחַ בִּבְרִיּוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ׳יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו׳ (תהלים קד, לא) - וַאֲזַי יִהְיֶה שְׂחוֹק בָּעוֹלָם מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַכְשָׁו, שֶׁכָּתוּב ׳אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וְגוֹ'׳ (שם קכו). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים׳ (בראשית כא, ו), שֶׁאֲזַי עֲתִידִים בְּנֵי אָדָם לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁהוּא עֵת שְׂחוֹק. רַבִּי אַבָּא אָמַר, הַיּוֹם שֶׁיִּשְׂמַח הקב"ה עִם בְּרִיּוֹתָיו, לֹא הָיְתָה שִׂמְחָה כְּמוֹתָהּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וְהַצַּדִּיקִים הַנִּשְׁאָרִים בִּירוּשָׁלַיִם לֹא יָשׁוּבוּ עוֹד לַעֲפָרָם, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ׳ (ישעיה ד) - הַנּוֹתָר בְּצִיּוֹן וּבִירוּשָׁלַיִם דַּוְקָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה תא חזי, שכך הוא דכתיב, ׳מלך אסור ברהטים׳ (שיר השירים ז, ז). וכתיב ׳בתריה מה יפית ומה נעמת׳. ואמר רבי יהודה באותו זמן עתיד הקדוש ברוך הוא לשמח עולמו ולשמוח בבריותיו שנאמר ׳ישמח יהו"ה במעשיו׳ (תהילים קד, לא). ואזי יהיה שחוק בעולם מה שאין עכשיו, דכתיב, ׳אז ימלא שחוק פינו וגו'׳ (תהילים קכו, ב). הדא הוא דכתיב ׳ותאמר שרה צחוק עשה לי אלהים׳. שאזי עתידים בני אדם לומר שירה שהוא עת שחוק. רבי אבא אמר היום שישמח הקדוש ברוך הוא עם בריותיו לא היתה שמחה כמותה מיום שנברא העולם, והצדיקים הנשארים בירושלים לא ישובו עוד לעפרם דכתיב, ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו׳ (ישעיהו ד, ג). הנותר בציון ובירושלם דייקא.
התרגום: אמר רבי יהודה, בא ראה שכך הוא, שכתוב (שם) ׳מלך אסור ברהטים, וכתוב אחריו מה יפית ומה נעמת׳ - ואמר רבי יהודה, באותו זמן עתיד הקב"ה לשמח עולמו ולשמח בבריותיו, שנאמר ׳ישמח ה' במעשיו׳ (תהלים קד, לא) - ואזי יהיה שחוק בעולם מה שאין כן עכשו, שכתוב ׳אז ימלא שחוק פינו וגו'׳ (שם קכו). זהו שכתוב ׳ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים׳ (בראשית כא, ו), שאזי עתידים בני אדם לומר שירה, שהוא עת שחוק. רבי אבא אמר, היום שישמח הקב"ה עם בריותיו, לא היתה שמחה כמותה מיום שנברא העולם, והצדיקים הנשארים בירושלים לא ישובו עוד לעפרם, שכתוב ׳והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו׳ (ישעיה ד) - הנותר בציון ובירושלים דוקא.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: