יפוי הגוף לעתיד כיופי אדם הראשון בגן עדן
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 6 · דף קיד ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַפּוֹת לְגוּף הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא כְּיוֹפִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁנִּכְנַס לַגַּן עֵדֶן, שֶׁנְּאֱמַר ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְגו'׳ (ישעיהו נח, יא) ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוְה׳. אָמַר רַבִי לֵוִי הַנְּשָׁמָה בְּעוֹדָהּ בְּמַעֲלָתָהּ נִיזוֹנֶת בְּאוֹר שֶׁל מַעְלָה וּמִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ, וּכְשֶׁתִּכָּנֵס (ונשתרש) לַגוּף לֶעָתִיד לָבֹא ׳בְּאוֹתוֹ הָאוֹר׳ מַמָּשׁ תִּכָּנֵס, וְאֲזַי הַגּוּף יָאִיר ׳כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ׳ הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג), וְיַשִּׂיגוּ בְּנִי אָדָם דֵּעָה שְׁלֵימָה שֶׁנְּאֱמַר ׳כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ט). מְנָא לָן הָא, מִמַּה דִּכְתִיב ׳וְנָחֲךָ יהו"ה תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַּחֲצָּחוֹת נַפְשֶׁךָ׳. זְה אוֹר שֶׁל מַעְלָה. ׳וְעַצְּמוֹתֶיךָ יַחְלִיץ׳ זְה פְּקִידַת הַגּוּף. ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוְה וּכְמוֹצָּא מַיִם אֲשֶׁר לא יְכַזְבוּ מֵימָיו׳. זֶהוּ דַעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאֲזַי יֵדְעוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הַנִּכְנֶסֶת בָּהֶם שֶׁהִיא נִשְׁמַת הַחַיִּים נִשְׁמַת הַתַּעֲנוּגִים שֶׁהִיא קִבְּלָה תַּעֲנוּגִים מִלְּמַעְלָה וּמְעָדֵנֶּת לַגּוּף וְהַכֹּל תְּמֵהִים בָּהּ ואוֹמְרִים ׳מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׳ (שיר השירים ז, ז). זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה לֶעָתִיד לָבֹא.
תרגום
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס, עָתִיד הקב"ה לְיַפּוֹת לְגוּף הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא כַּיֹּפִי שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁנִּכְנַס לְגַן עֵדֶן, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְגוֹ'׳ (ישעיה נח, יא) ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה׳ (ישעיה נח, יא) - אָמַר רַבִּי לֵוִי, הַנְּשָׁמָה בְּעוֹדָהּ בְּמַעֲלָתָהּ, נִזּוֹנֶת בְּאוֹר שֶׁל מַעְלָה וּמִתְלַבֶּשֶׁת בּוֹ, וּכְשֶׁתִּכָּנֵס (ונשתרש) לַגּוּף לֶעָתִיד לָבֹא - ׳בְּאוֹתוֹ הָאוֹר׳ מַמָּשׁ תִּכָּנֵס, וַאֲזַי הַגּוּף יָאִיר ׳כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג) - וְיַשִּׂיגוּ בְּנֵי אָדָם דֵּעָה שְׁלֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'׳ (ישעיה יא, ט). מִנַּיִן לָנוּ זֶה? מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ׳וְנָחֲךְ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךְ׳ - זֶה אוֹר שֶׁל מַעְלָה. ׳וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ׳ - זֶה פְּקִידַת הַגּוּף. ׳וְהָיִיתָ כְּגַן רָוֶה וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ - זֶהוּ דַּעַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וַאֲזַי יֵדְעוּ הַבְּרִיּוֹת שֶׁהַנְּשָׁמָה הַנִּכְנֶסֶת בָּהֶם, שֶׁהִיא נִשְׁמַת הַחַיִּים, נִשְׁמַת הַתַּעֲנוּגִים, שֶׁהִיא קִבְּלָה הַתַּעֲנוּגִים מִלְמַעְלָה וּמְעַדֶּנֶת לַגּוּף, וְהַכֹּל תְּמֵהִים בָּהּ וְאוֹמְרִים (שִׁיר ז) ׳מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים׳ (שיר השירים ז, ז) - זוֹ הִיא הַנְּשָׁמָה לֶעָתִיד לָבֹא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי פנחס עתיד הקדוש ברוך הוא ליפות לגוף הצדיקים לעתיד לבא כיופי של אדם הראשון כשנכנס לגן עדן, שנאמר ׳ונחך יהו"ה תמיד וגו'׳ (ישעיהו נח, יא) ׳והיית כגן רוה׳. אמר רבי לוי הנשמה בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה ומתלבשת בו, וכשתכנס (ונשתרש) לגוף לעתיד לבא ׳באותו האור׳ ממש תכנס, ואזי הגוף יאיר ׳כזוהר הרקיע׳ הדא הוא דכתיב, ׳והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע׳ (דניאל יב, ג), וישיגו בני אדם דעה שלימה שנאמר ׳כי מלאה הארץ דעה את יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ט). מנא לן הא, ממה דכתיב ׳ונחך יהו"ה תמיד והשביע בצחצחות נפשך׳. זה אור של מעלה. ׳ועצמותיך יחליץ׳ זה פקידת הגוף. ׳והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳. זהו דעת הבורא יתברך, ואזי ידעו הבריות שהנשמה הנכנסת בהם שהיא נשמת החיים נשמת התענוגים שהיא קבלה תענוגים מלמעלה ומעדנת לגוף והכל תמהים בה ואומרים ׳מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׳ (שיר השירים ז, ז). זו היא הנשמה לעתיד לבא.
התרגום: אמר רבי פנחס, עתיד הקב"ה ליפות לגוף הצדיקים לעתיד לבא כיפי של אדם הראשון כשנכנס לגן עדן, שנאמר ׳ונחך ה' תמיד וגו'׳ (ישעיה נח, יא) ׳והיית כגן רוה׳ (ישעיה נח, יא) - אמר רבי לוי, הנשמה בעודה במעלתה, נזונת באור של מעלה ומתלבשת בו, וכשתכנס (ונשתרש) לגוף לעתיד לבא - ׳באותו האור׳ ממש תכנס, ואזי הגוף יאיר ׳כזהר הרקיע׳. זהו שכתוב ׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע׳ (דניאל יב, ג) - וישיגו בני אדם דעה שלמה, שנאמר ׳כי מלאה הארץ דעה את ה'׳ (ישעיה יא, ט). מנין לנו זה? ממה שכתוב ׳ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך׳ - זה אור של מעלה. ׳ועצמתיך יחליץ׳ - זה פקידת הגוף. ׳והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ - זהו דעת הבורא יתברך. ואזי ידעו הבריות שהנשמה הנכנסת בהם, שהיא נשמת החיים, נשמת התענוגים, שהיא קבלה התענוגים מלמעלה ומעדנת לגוף, והכל תמהים בה ואומרים (שיר ז) ׳מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׳ (שיר השירים ז, ז) - זו היא הנשמה לעתיד לבא.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: