פקידה לנוקבא וזכירה לזכר - הוא ולא שליח
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 34 · דף קטו ע"א
לשון הזוהר
וַיהו"ה ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר׳, דִּכְתִיב ׳לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן׳. וְתָנִינָן ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה׳, פְּקִידָה לְנוּקְבָא, זְכִירָה לִדְכוּרָא, וּבְגִין כָּךְ וַיהו"ה ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה, כַּאֲשֶׁר אָמַר׳, דִּכְתִיב ׳שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְגו', מֵהָכָא מַשְׁמַע דְּאָמַר (קב ב)׳ וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ׳, וַיֹּאמֶר סְתָם, דְּאִיהוּ הֲוָה וְלָא שְׁלִיחָא אָחֳרָא׳:
תרגום
וַה' ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר׳, שֶׁכָּתוּב - ׳לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךְ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן׳ (בראשית כא, א) - וְשָׁנִינוּ, ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה׳ - פְּקִידָה לִנְקֵבָה, זְכִירָה לְזָכָר. וּמִשּׁוּם כָּךְ וַה' ׳פָּקַד אֶת שָׂרָה. כַּאֲשֶׁר אָמָר׳ - שֶׁכָּתוּב ׳שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךְ כָּעֵת חַיָּה וְגוֹ'׳ (בראשית יח, י). מִכָּאן מַשְׁמָע שֶׁאָמַר ׳וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךְ׳ - וַיֹּאמֶר סְתָם, שֶׁהוּא הָיָה וְלֹא שָׁלִיחַ אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ויהו"ה ׳פקד את שרה כאשר אמר׳, דכתיב ׳למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׳. ותנינן ׳פקד את שרה׳, פקידה לנוקבא, זכירה לדכורא, ובגין כך ויהו"ה ׳פקד את שרה, כאשר אמר׳, דכתיב ׳שוב אשוב אליך כעת חיה וגו', מהכא משמע דאמר (קב ב)׳ ויאמר שוב אשוב אליך׳, ויאמר סתם, דאיהו הוה ולא שליחא אחרא׳:
התרגום: וה' ׳פקד את שרה כאשר אמר׳, שכתוב - ׳למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׳ (בראשית כא, א) - ושנינו, ׳פקד את שרה׳ - פקידה לנקבה, זכירה לזכר. ומשום כך וה' ׳פקד את שרה. כאשר אמר׳ - שכתוב ׳שוב אשוב אליך כעת חיה וגו'׳ (בראשית יח, י). מכאן משמע שאמר ׳ויאמר שוב אשוב אליך׳ - ויאמר סתם, שהוא היה ולא שליח אחר.
מן המפרשים
כתם פז: ויי' פקד את שרה כאשר אמר. דכתיב למועד אשוב אליך בכאן יבאר כי כשם שהשליח נקרא בשם שולח כן השולח מדבר עפ"י השליח שהרי הכתוב אומר ויאמרו אליו איה שרה אשתך וכתיב ויאמר שוב אשוב אליך וכו' ולאחר שצחקה שרה בקרבה כתיב ויאמר יי' אל…
אור החמה: דכתיב למועד אשוב אליך היינו שישוב לפקוד אותה ולמועד היינו ר"ה שבו נפקדה שרה. ואו' והנה בן לשרה היינו שתתעבר והיינו כאשר אמר. והיכן אמר באומרו למועד אשוב שהיא היתה הפוקדת. וראי' כדתנינן פקידה לנוקבא כי הפקידה לנקבה מהנקבה…
שעת רצון: וע"ד כתיב וה' פקד את שרה פקידא בלחודוי. כיון שהם פרצופים נפרדים סוד דכו"ן ואין זווגייהו תדיר אלא לפרקים כנודע, כתיב בהו פקידא, כמו 'ופקדת נוך' (איוב ה כד) : (שר14) ולא בזו"ן תליא מילתא, אלא יותר למעלה, שקודם זווג זו"ן כבר קדם
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: