אחר היום הגדול - גוף שלם בלא ערבוביא
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 20 · דף קטז ע"א
לשון הזוהר
לְבָתַר הַהוּא יוֹמָא רַבָּא דִּכְתִיב, ׳והָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהו"ה לא יוֹם וְלֹא לַיְלָה׳ (זכריה יד, ז), מִתְטַמְּרָן כֻּלְּהוּ בְּעַפְרָא כִּדְבְקַדְמִיתָא מִן קֳדָם דְּחִילוּ ותַקִּיפוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יהו"ה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ וְגו'׳ (ישעיהו ב, יט). וְנָפִיק נִשְׁמָתַיְיהוּ וּמִתְעַכֵּל הַהוּא תַּרְוָוד רֶקֶב ואִשְׁתָּאַר גּוּפָּא דְּאִתְבְּנֵי תַּמָּן (נ"א נהורא) דִּילֵיהּ כִּנְהוֹרָא דְשִׁמְשָׁא וּכְזָהֲרָא דִּרְקִיעָא דִּכְתִיב, ׳והַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וגו'׳ (דניאל יב, ג). וּכְדֵין כַּסְפָּא שְׁלִים, גּוּפָא שְׁלֵימָא בְּלָא עִרְבּוּבְיָא אַחְרָנַיְתָא. (מכאן עד סוף מדרש הנעלם בדף קיח אינו נמצא בז"ג רק בז"ק)
תרגום
אַחַר אוֹתוֹ יוֹם הַגָּדוֹל, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה׳ (זכריה יד, ז) - ׳מֻסְתָּרִים כֻּלָּם בֶּעָפָר כְּמוֹ בַּתְּחִלָּה מִלִּפְנֵי פַּחַד וְהַחֹזֶק שֶׁל הקב"ה׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ וְגוֹ'׳ (ישעיה ב, יט). וְיוֹצֵאת נִשְׁמָתָם וּמִתְעַכֵּל אוֹתוֹ תַּרְוַד רֶקֶב, וְנִשְׁאָר גּוּף שֶׁנִּבְנָה שָׁם (הָאוֹר) שֶׁלּוֹ כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ ׳וּכְזהַר הָרָקִיעַ׳ (דניאל יב, ג), שֶׁכָּתוּב ׳וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וְגוֹ'׳ - וְאָז כֶּסֶף שָׁלֵם, גּוּף שָׁלֵם בְּלִי עִרְבּוּבְיָה אַחֶרֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר ההוא יומא רבא דכתיב, ׳והיה יום אחד הוא יודע ליהו"ה לא יום ולא לילה׳ (זכריה יד, ז), מתטמרן כלהו בעפרא כדבקדמיתא מן קדם דחילו ותקיפו דקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, ׳ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהו"ה ומהדר גאונו וגו'׳ (ישעיהו ב, יט). ונפיק נשמתייהו ומתעכל ההוא תרווד רקב ואשתאר גופא דאתבני תמן (נ"א נהורא) דיליה כנהורא דשמשא וכזהרא דרקיעא דכתיב, ׳והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו'׳ (דניאל יב, ג). וכדין כספא שלים, גופא שלימא בלא ערבוביא אחרניתא. (מכאן עד סוף מדרש הנעלם בדף קיח אינו נמצא בז"ג רק בז"ק)
התרגום: אחר אותו יום הגדול, שכתוב ׳והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה׳ (זכריה יד, ז) - ׳מסתרים כלם בעפר כמו בתחלה מלפני פחד והחזק של הקב"ה׳. זהו שכתוב ׳ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר גאונו וגו'׳ (ישעיה ב, יט). ויוצאת נשמתם ומתעכל אותו תרוד רקב, ונשאר גוף שנבנה שם (האור) שלו כאור השמש ׳וכזהר הרקיע׳ (דניאל יב, ג), שכתוב ׳והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע וגו'׳ - ואז כסף שלם, גוף שלם בלי ערבוביה אחרת.
מן המפרשים
מהרח"ו: לבתר ההוא יומא רבא דכתיב והיה יום אחד לבתר ההוא יומא רבא דכתיב והיה יום אחד וגו'. פי' כי שני תחיות הם, א' בביאת המשיח אשר אז יקומו המתים מקבריהם, ואז יזדככו חומרם קצת ויתקיימו בימות המשיח. ולכן אמרו אין בין העה"ז לעה"ב אלא…
הסולם: לבתר ההוא וכו': לאחר אותו יום הגדול שכתוב, והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה וגו', שמסתתרים כולם בעפר כבתחילה. כמו בקבר מטרם התחיה, מפני הפחד והעוז של הקב"ה, וזהו שכתוב, ובאו במערות צורים ובמחלות עפר מפני פחד ה' ומהדר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: