משל האומן - מכניס הכסף לאש להוציא הזוהמה
וירא · ׳וה׳ פקד את שרה - פקידת הגוף לתחיית המתים · מאמר 27 · פיסקה 19 · דף קטז ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא נֵימָא לָן מַר עַל פָּרָשָׁתָא לְבָתַר, אָמַר יָאוֹת לְכוֹן לְמִפְתַּח פָּרְשָׁתָא דָא. פָּתַח וְאָמַר ׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וְגו'׳ ׳וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וְגו'׳. הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא הַאי אוּמָנָא דְּאַפִּיק כַּסְפָּא מִמְקוֹרָא דְאַרְעָא, מַאי עֲבַד. בְּקַדְמִיתָא מְעֲיִּיל לֵיהּ בְּנוּר דָּלִיק עַד דְּנָפִיק מִנִּיהּ כָּל זוּהֲמָא דְאַרְעָא, וְהָא אִשְׁתָּאֲרַת כַּסְפָּא אֲבָל לָא כַסְפָּא שְׁלֵימָתָא, לְבָתַר מַאי עָבִיד, מְעֲיִּיל לֵיהּ בְּנוּרָא כִּדְבְקַדְמִיתָא וּמַפִּיק מִנֵּיהּ סְטָיְיפֵי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וְגו'׳ (משלי כה, ד) וּכְדֵין הוּא כַּסְפָּא שְׁלֵימָתָא בְּלָא עִרְבּוּבְיָא. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעֲיִּיל הַאי גוּפָא תְּחוֹת אַרְעָא עַד דְּמִתְרְקַב כּוּלֵיהּ וְנָפִיק מִנֵּיהּ כָּל זוּהֲמָא בִּישָׁא, ואִשְׁתָּאַר הַהוּא תַּרְוָוד רֶקֶב וְאִתְבְּנֵי גוּפָא מִנִּיהּ, וְעַד כְּעָן הוּא גוּפָא לָא שְׁלִים.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי אַבָּא, יֹאמַר לָנוּ מַר עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁאַחַר כָּךְ. אָמַר, יָפֶה לָכֶם לִפְתֹּחַ פָּרָשָׁה זוֹ. פָּתַח וְאָמַר, ׳וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וְגוֹ'׳ (בראשית כב, א) - ׳וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךְ אֶת יְחִידְךְ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ וְגוֹ'׳. כָּאן יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, הָאֻמָּן הַזֶּה שֶׁמּוֹצִיא כֶסֶף מִמְּקוֹר הָאָרֶץ, מָה עוֹשֶׂה. בַּתְּחִלָּה? מַכְנִיס אוֹתוֹ לְאֵשׁ דּוֹלֶקֶת עַד שֶׁיּוֹצֵאת מִמֶּנּוּ כָּל הַזֻּהֲמָה שֶׁל הָאָרֶץ, וַהֲרֵי נִשְׁאָר כֶּסֶף, אֲבָל לֹא כֶּסֶף שָׁלֵם. אַחַר כָּךְ מָה עוֹשֶׂה? מַכְנִיס אוֹתוֹ בָּאֵשׁ כְּבַתְּחִלָּה וּמוֹצִיא מִמֶּנּוּ סִיגִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הָגוֹ סִיגִים מִכָּסֶף וְגוֹ' וְאָז הוּא כֶּסֶף שָׁלֵם לְלֹא עִרְבּוּבְיָה׳ (משלי כה, ד). כָּךָ הקב"ה מַכְנִיס אֶת הַגּוּף הַזֶּה תַּחַת הָאָרֶץ, עַד שֶׁכֻּלּוֹ נִרְקָב וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ כָּל הַזֻּהֲמָה הָרָעָה, וְנִשְׁאָר אוֹתוֹ תַּרְוַד רֶקֶב וְנִבְנֶה מִמֶּנּוּ הַגּוּף, וְעַד עַכְשָׁו הוּא גוּף לֹא שָׁלֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי אבא נימא לן מר על פרשתא לבתר, אמר יאות לכון למפתח פרשתא דא. פתח ואמר ׳ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'׳ ׳ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת וגו'׳. הכא אית לאסתכלא האי אומנא דאפיק כספא ממקורא דארעא, מאי עבד. בקדמיתא מעייל ליה בנור דליק עד דנפיק מניה כל זוהמא דארעא, והא אשתארת כספא אבל לא כספא שלימתא, לבתר מאי עביד, מעייל ליה בנורא כדבקדמיתא ומפיק מניה סטייפי כמא דאת אמר, ׳הגו סיגים מכסף וגו'׳ (משלי כה, ד) וכדין הוא כספא שלימתא בלא ערבוביא. כך הקדוש ברוך הוא מעייל האי גופא תחות ארעא עד דמתרקב כוליה ונפיק מניה כל זוהמא בישא, ואשתאר ההוא תרווד רקב ואתבני גופא מניה, ועד כען הוא גופא לא שלים.
התרגום: אמר לו רבי אבא, יאמר לנו מר על הפרשה שאחר כך. אמר, יפה לכם לפתח פרשה זו. פתח ואמר, ׳ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וגו'׳ (בראשית כב, א) - ׳ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת וגו'׳. כאן יש להתבונן, האמן הזה שמוציא כסף ממקור הארץ, מה עושה. בתחלה? מכניס אותו לאש דולקת עד שיוצאת ממנו כל הזהמה של הארץ, והרי נשאר כסף, אבל לא כסף שלם. אחר כך מה עושה? מכניס אותו באש כבתחלה ומוציא ממנו סיגים, כמו שנאמר ׳הגו סיגים מכסף וגו' ואז הוא כסף שלם ללא ערבוביה׳ (משלי כה, ד). כך הקב"ה מכניס את הגוף הזה תחת הארץ, עד שכלו נרקב ויצאה ממנו כל הזהמה הרעה, ונשאר אותו תרוד רקב ונבנה ממנו הגוף, ועד עכשו הוא גוף לא שלם.
מן המפרשים
מהרח"ו: פתח ואמר ויהי אחר הדברים פתח ואמר ויהי אחר הדברים וגו' . פי' כי הוקשה לו שלעיל אמר כי הגוף אחר התחיה נקרא יצחק, וא"כ מה ענין עקידת יצחק כדי לשוחטו. וביאר כי הוא מיתה תנינא דחזרת למות פעם ב' בע"ש שהוא סוף אלף ששי, כדי ליכנס…
נזר ישראל: פתח ואמר ויהי אחר הדברים פתח ואמר ויהי אחר הדברים כו' . הוקשה לו כיון שלאחר התחיה נקרא יצחק, א"כ מאי ענין העקידה. ומפרש לפי שלסוף יום הוא"ו יהיה מיתה תניינא להכן על יום השביעי שבת, וזה המיתה לא יהיה כמיתה זו רק על ב' ימים כמ"ש…
הסולם: א"ל ר' אבא וכו': אמר לו ר' אבא, כששמעו מתחיל בכתוב, ישמח ה' במעשיו, יאמר לנו אדוני דבריו, על מקראות הפרשה. ולא על פסוקי תהילים. אחר זה אמר להם, ר' יהודה, יפה בשבילכם לפתוח בפרשה זו. פתח ואמר ויהי אחר הדברים האלה וגו' , ויאמר…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: