ויכם ולא ויכום - חילוק רחמים מן הדין לנקמת אברהם
וירא · ׳ויסע משם אברהם ארצה הנגב׳ - סוד אחותי היא וקשר המהימנותא · מאמר 23 · פיסקה 18 · דף קיב ע"ב
לשון הזוהר
הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ, דָּא לֵילְיָא דְּאִתְקַשַּׁר בַּחֲשׁוֹכָא וְקָטַל לוֹן, וְאַבְרָהָם רָדִיף וְלֵילְיָא קָטִיל לוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם׳. ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה׳ - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּפָלִיג רַחֲמֵי מִן דִּינָא בְּגִין לְמֶעְבַּד נוּקְמִין לְאַבְרָהָם, וּבְגִין כָּךְ ׳וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ׳. וַיַּכֵּם, וַיַּכּוּם מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳. דְּאִיהוּ וְאֱלִיעֶזֶר הֲווּ בִּלְחוֹדַיְיהוּ.
תרגום
זְהִוּ שֶׁכָּתוּב בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ (שמואל א ב, ט), זֶה הַלַּיְלָה שֶׁנִּקְשַׁר בַּחֹשֶׁךְ וְהָרַג אוֹתָם, וְאַבְרָהָם רָדַף וְהַלַּיְלָה הָרַג אוֹתָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם׳ - ׳וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה׳ - זֶה הקב"ה שֶׁחִלֵּק רַחֲמִים מִן הַדִּין כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת לְאַבְרָהָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ׳ - וַיַּכֵּם? הָיָה צָרִיךְ לִכְתֹּב וַיַּכּוּם! אֶלָּא זֶה הקב"ה, ׳כִּי לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ׳ - שֶׁהוּא וֶאֱלִיעֶזֶר הָיוּ לְבַדָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הדא הוא דכתיב ׳בחשך ידמו, דא ליליא דאתקשר בחשוכא וקטל לון, ואברהם רדיף וליליא קטיל לון, הדא הוא דכתיב ׳ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם׳. ׳ויחלק עליהם לילה׳ - דא קודשא בריך הוא דפליג רחמי מן דינא בגין למעבד נוקמין לאברהם, ובגין כך ׳ורשעים בחשך ידמו׳. ויכם, ויכום מבעי ליה. אלא דא קודשא בריך הוא. ׳כי לא בכח יגבר איש׳. דאיהו ואליעזר הוו בלחודייהו.
התרגום: זהו שכתוב בחשך ידמו (שמואל א ב, ט), זה הלילה שנקשר בחשך והרג אותם, ואברהם רדף והלילה הרג אותם. זהו שכתוב ׳ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם׳ - ׳ויחלק עליהם לילה׳ - זה הקב"ה שחלק רחמים מן הדין כדי לעשות נקמות לאברהם, ומשום כך ׳ורשעים בחשך ידמו׳ - ויכם? היה צריך לכתב ויכום! אלא זה הקב"ה, ׳כי לא בכח יגבר איש׳ - שהוא ואליעזר היו לבדם.
מן המפרשים
כתם פז: כי לא בכח יגבר איש דאיהו ואליעזר הוו בלחודייהו אזלא הא כמאן דאמר כי פי' וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות שהרמז על אליעזר כי כך עולה במספר כי יצחק הקשה שאם הדבר כן כמ"ש רבי יהודה היאך אברהם ימסור עצמו אל הסכנה…
אור יקר: דפליג רחמי מן דינא, ליל(י) דין, לילה רחמים, וכן לילה עד חצות דין, מחצות ואילך רחמים, והברוך הוא חלק לילה לשתים והפריד הרחמים מן הדין, וזה כדי שלא יהיה להם שריד ופליט בכח הרחמים כדפירשתי בפ׳ נח בפסוק ה׳ למבול ישב, ועוד כדי…
מהרח"ו: ורשעים בחשך ידמו ורשעים בחשך ידמו וגו'. כבר ידעת יצחק נקרא חשך דינא קשיא, כי זהו סוד 'ותכהין עיניו' וגו' ( בראשית כז א ) , משום דמניה נפיק קליפת חשך ומיניה אתזן: ואומרו
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: