ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 21: ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות › פיסקה 28 (קיא ע"א)

שכרות הרשעים - והיצר דבק בנפש ואינו משגיח

וירא · ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות · מאמר 21 · פיסקה 28 · דף קיא ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב ׳ותַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן׳. דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לִטְעוֹת אַחֲרֵי הַיַיִן לְפַנֵּק לַיֵצֶּר הָרָע וּלְעוֹרְרוֹ, ועַד שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּשִׁכְרוּתוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָתוֹ, מִיָּד וַתָּקָם ׳הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ׳. הִיא מְזְמֶּנֶת עִמּוֹ וּמִתְאַוָּה וּמְהַרְהֶרֶת בְּכָל הִרְהוּרִים רָעִים, ויֵצֶּר הָרָע מִתְחַבֵּר עִמָּהּ וְנִדְבַּק בָּהּ ואֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהּ (ס"א מההוא זמנא) מַה הוּא מִמֶּנָּהּ. בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. בְּשִׁכְבָהּ בָּעוֹלָם הַזְּה וּבְקוּמָהּ לֶעָתִיד לָבֹא. בְּשִׁכְבָהּ בָּעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁתִּתֵּן דִּין וחֶשְׁבּוֹן. וּבְקוּמָהּ לְיוֹם הַדִּין דִּכְתִיב, ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצּוּ וְגו'׳ (דניאל יב, ב). בְּשׁוּם עִנְיָן מֵאֵלּוּ אֵין מַשְׁגִּיחַ בָּהּ יִצֶּר הָרָע, אֶלָּא דָּבֵק בָּהּ והִיא נִדְבֶּקֶת בּוֹ, וּלְאַחַר כֵּן מְעוֹרֶרֶת לְאָחֳרָא לְאַחַר שֶׁהַהִרְהוּר גָּדוֹל נִדְבַּק בַּיִּצֶּר הָרָע, בָּאָה הָאַחֶרֶת וְנִדְבֶּקֶת בּוֹ

תרגום

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב? ׳וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן׳ (בראשית יט, לג) - דֶּרֶךְ הָרְשָׁעִים לִטְעוֹת אַחֲרֵי הַיַיִן, לְפַנֵּק לַיֵּצֶר הָרָע וּלְעוֹרְרוֹ. וְעַד שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּשִׁכְרוּתוֹ שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ, מִיָּד - וַתָּקָם ׳הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ׳ - הִיא מְזֻמֶּנֶת עִמּוֹ וּמִתְאַוָּה וּמְהַרְהֶרֶת בְּכָל הִרְהוּרִים רָעִים, וְיֵצֶר הָרָע מִתְחַבֵּר עִמָּהּ וְנִדְבָּק בָּהּ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בָּהּ (בְּאוֹתוֹ זְמַן) מַה הוּא מִמֶּנָּה. בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ - בְּשִׁכְבָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבְקוּמָהּ לֶעָתִיד לָבֹא. בְּשִׁכְבָהּ - בָּעוֹלָם הַבָּא כְּשֶׁתִּתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּבְקוּמָהּ - לְיוֹם הַדִּין, שֶׁכָּתוּב ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ וְגוֹ'׳ (דניאל יב, ב). בְּשׁוּם עִנְיָן מֵאֵלּוּ אֵין מַשְׁגִּיחַ בָּהּ יֵצֶר הָרָע, אֶלָּא דָּבֵק בָּהּ וְהִיא נִדְבֶּקֶת בּוֹ, וּלְאַחַר כֵּן מְעוֹרֶרֶת לָאַחֶרֶת. לְאַחַר שֶׁהַהִרְהוּר גָּדוֹל נִדְבַּק בַּיֵּצֶר הָרָע, בָּאָה הָאַחֶרֶת וְנִדְבֶּקֶת בּוֹ,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יהודה תא חזי, מה כתיב ׳ותשקין את אביהן יין׳. דרך הרשעים לטעות אחרי היין לפנק ליצר הרע ולעוררו, ועד שהוא שמח בשכרותו שוכב על מטתו, מיד ותקם ׳הבכירה ותשכב את אביה׳. היא מזמנת עמו ומתאוה ומהרהרת בכל הרהורים רעים, ויצר הרע מתחבר עמה ונדבק בה ואינו משגיח בה (ס"א מההוא זמנא) מה הוא ממנה. בשכבה ובקומה. בשכבה בעולם הזה ובקומה לעתיד לבא. בשכבה בעולם הבא כשתתן דין וחשבון. ובקומה ליום הדין דכתיב, ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו'׳ (דניאל יב, ב). בשום ענין מאלו אין משגיח בה יצר הרע, אלא דבק בה והיא נדבקת בו, ולאחר כן מעוררת לאחרא לאחר שההרהור גדול נדבק ביצר הרע, באה האחרת ונדבקת בו

התרגום: אמר רבי יהודה, בא ראה מה כתוב? ׳ותשקין את אביהן יין׳ (בראשית יט, לג) - דרך הרשעים לטעות אחרי היין, לפנק ליצר הרע ולעוררו. ועד שהוא שמח בשכרותו שוכב על מטתו, מיד - ותקם ׳הבכירה ותשכב את אביה׳ - היא מזמנת עמו ומתאוה ומהרהרת בכל הרהורים רעים, ויצר הרע מתחבר עמה ונדבק בה ואינו משגיח בה (באותו זמן) מה הוא ממנה. בשכבה ובקומה - בשכבה בעולם הזה, ובקומה לעתיד לבא. בשכבה - בעולם הבא כשתתן דין וחשבון, ובקומה - ליום הדין, שכתוב ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו'׳ (דניאל יב, ב). בשום ענין מאלו אין משגיח בה יצר הרע, אלא דבק בה והיא נדבקת בו, ולאחר כן מעוררת לאחרת. לאחר שההרהור גדול נדבק ביצר הרע, באה האחרת ונדבקת בו,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: