ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 21: ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות › פיסקה 12 (קי ע"ב)

היין שהזדמן במערה - סוד יציאת שתי האומות

וירא · ׳ויעל לוט מצוער וישב בהר׳ - מסיבות המתהפכות ועליית היצר לפתות · מאמר 21 · פיסקה 12 · דף קי ע"ב

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי, יָאוֹת הֲוָה לְלוֹט דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָפִיק מִנֵּיהּ (ומבנתיה) וּמֵאִתְּתֵיהּ תְּרִין אוּמִין אִלֵּין, אֶלָּא בְּגִין לְאִתְקַשָּׁרָא בְּאַתְרַיְיהוּ דְּאִתְחֲזֵי לְהוּ. וְאִתְעֲבִידוּ מִגּוֹ יֵינָא, וְהַהוּא יֵינָא אִזְדַּמַּן לְהוֹן בַּמְּעַרְתָּא הַהִיא לֵילְיָא, וְדָא הוּא רָזָא דְּאִתְעֲבִידוּ כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר׳ וְהָא אִתְּמָר וְאוּקְמוּהָ.

תרגום

בֹּא רְאֵה, נָאֶה הָיָה לְלוֹט שהקב"ה יוֹצִיא מִמֶּנּוּ (ומבנותיו) וּמֵאִשְׁתּוֹ שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת הַלָּלוּ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהִתְקַשֵּׁר בִּמְקוֹמָם הָרָאוּי לָהֶם, וְנַעֲשׂוּ מִתּוֹךְ יַיִן, וְאוֹתוֹ הַיַיִן הִזְדַּמֵּן לָהֶם בַּמְּעָרָה הַהִיא בַּלַּיְלָה, וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁנַּעֲשׂוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַיִן וַיִּשְׁכָּר׳ (בראשית ט, כא), וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר וּבֵאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, יאות הוה ללוט דקודשא בריך הוא יפיק מניה (ומבנתיה) ומאתתיה תרין אומין אלין, אלא בגין לאתקשרא באתרייהו דאתחזי להו. ואתעבידו מגו יינא, וההוא יינא אזדמן להון במערתא ההיא ליליא, ודא הוא רזא דאתעבידו כמה דאת אמר ׳וישת מן היין וישכר׳ והא אתמר ואוקמוה.

התרגום: בא ראה, נאה היה ללוט שהקב"ה יוציא ממנו (ומבנותיו) ומאשתו שתי האמות הללו, אלא בשביל להתקשר במקומם הראוי להם, ונעשו מתוך יין, ואותו היין הזדמן להם במערה ההיא בלילה, וזהו הסוד שנעשו, כמו שנאמר ׳וישת מן היין וישכר׳ (בראשית ט, כא), והרי נתבאר ובארוה.

מן המפרשים

מקדש מלך: אלא בגין לאתקשרא באתרייהו דאתחזי ליה יובן במ"ש האר"י ז"ל כי הנשמות של דהע"ה ושל שלמה ושל משיח כולם היו טבועים בקליפה ואלמלא נזדווג לוט עם אשתו כיון שהוא זווג של היתר לא היתה הקליפה מניחתם לצאת מתוכה אבל כיון שהוא זווג של איסור…

אור החמה: ת"ח יאות הוה ליה ללוט וגו' כלומר בתמי' ראוי היה לוט לכך ומה גם בעון בואו על בנותיו. אלא ודאי שסודם גורם לכך ונפקו מגו יינ' שהם כחות ידועים משמרי היין העליון.

רמ"א: מגו יינא מגו יינא כו'. הם כחות הדין ששם נתדבקו עמון ומואב עיין לעיל דף נ"ב ע"א וע"ב:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: