ירושלים אחות לסדום - לזו תקומה ולזו אין
וירא · ׳וה׳ המטיר על סדם - דין הגיהנם וסוד השמים ושבעים השמות · מאמר 18 · פיסקה 30 · דף קט ע"א
לשון הזוהר
דִּינָא דְּיִשְׂרָאֵל מֵהַאי אֲתַּר דִּכְתִּיב, ׳וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּתּ עַמִּי מֵחַטַאתּ סְדוֹם׳ (איכה ד, ו). וְאִקְרֵי יְרוּשָׁלֵם אֲחוֹתּ לִסְדוֹם כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳הִנֵּה זְה הָיָה עֲוֹן סְדוֹם אֲחוֹתֵּךָ׳ (יחזקאל טז, מט), וְדִינְהוֹן הֲוָה מִן שְׁמַיָא דִּינָא חָדָא כִּסְדוֹם עַל דְּמָנְעוּ צְּדָקָה מִנַּיְיהוּ. בַּר דְּדָא אִתְּהַפַּךָ וְדָא אִתְּחָרַב, דָּא אִיתּ לָהּ תְּקוּמָה, וְדָא לֵיתּ לָהּ תְּקוּמָה, (ע"כ סתרי תורה).
תרגום
הַדִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִמָּקוֹם זֶה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּגְדַּל עֲוֹן בַּת עַמִּי מֵחַטַּאת סְדֹם׳ (איכה ד, ו) - וִירוּשָׁלַיִם נִקְרֵאת אָחוֹת לִסְדֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הנה זֶה הָיָה עון סְדֹם אֲחוֹתֵךְ׳ (יחזקאל טז, מט) - ודינם הָיָה מִן הַשָּׁמַיִם דִּין אֶחָד כִּסְדֹם עַל שֶׁמָּנְעוּ צְדָקָה מֵהֶם, פְּרָט לָזֶה שֶׁזֶּה הִתְהַפֵּךְ וְזֶה נֶחֱרַב. לָזוֹ יֵשׁ תְּקוּמָה, וְלָזוֹ אֵין תְּקוּמָה. ע"כ סִתְרֵי תּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דינא דישראל מהאי אתר דכתיב, ׳ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום׳ (איכה ד, ו). ואקרי ירושלם אחות לסדום כמא דאת אמר, ׳הנה זה היה עון סדום אחותך׳ (יחזקאל טז, מט), ודינהון הוה מן שמיא דינא חדא כסדום על דמנעו צדקה מנייהו. בר דדא אתהפך ודא אתחרב, דא אית לה תקומה, ודא לית לה תקומה, (ע"כ סתרי תורה).
התרגום: הדין של ישראל ממקום זה, שכתוב ׳ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם׳ (איכה ד, ו) - וירושלים נקראת אחות לסדם, כמו שנאמר ׳הנה זה היה עון סדם אחותך׳ (יחזקאל טז, מט) - ודינם היה מן השמים דין אחד כסדם על שמנעו צדקה מהם, פרט לזה שזה התהפך וזה נחרב. לזו יש תקומה, ולזו אין תקומה. ע"כ סתרי תורה.
מן המפרשים
הסולם: דינא דישראל וכו': הדין של ישראל הוא גם כן מאותו מקום, דהיינו מן השמים, שכתוב, ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום, וירושלים נקרא אחות אל סדום, כמו שאתה אומר, הנה זה היה עון סדום אחותך, ועל כן היה דינם מן השמים, דין אחד עם סדום, על…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: