ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 18: ׳וה׳ המטיר על סדם - דין הגיהנם וסוד השמים ושבעים השמות › פיסקה 3 (קז ע"ב)

הפסוקים - ביום החורבן וביום הקמת כנסת ישראל

וירא · ׳וה׳ המטיר על סדם - דין הגיהנם וסוד השמים ושבעים השמות · מאמר 18 · פיסקה 3 · דף קז ע"ב

לשון הזוהר

רַבִּי יְהוּדָה אוֹקִים לוֹן לְהַנֵּי קְרָאֵי בְּיוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, דִּבְהַהוּא יוֹמָא אִתְחַשְׁכוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וְאִתְחַשְׁכָן שְׁמַיָא וְכוֹכְבַיָא. רַבִּי אֶלְעָזָר מוֹקִים לְהַנֵּי קְרָאֵי בְּיוֹמָא דְּיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא, וְהַהוּא יוֹמָא יִתְיְדַע לְעֵילָא וְתַתָּא, דִּכְתִיב, ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהו"ה׳ (זכריה יד, ז). וְהַהוּא יוֹמָא יוֹמָא דְּנוֹקְמָא אִיהוּ, דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנָקְמָא מִשְּׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

תרגום

רַבִּי יְהוּדָה הֶעֱמִיד אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בַּיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חָשְׁכוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְחָשְׁכוּ שָׁמַיִם וְכוֹכָבִים. רַבִּי אֶלְעָזָר מְבָאֵר אֶת הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ בַּיּוֹם שֶׁיָּקִים הקב"ה אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מֵהֶעָפָר, וְאוֹתוֹ יוֹם יִוָּדַע לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב ׳וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַה'׳ (זכריה יד, ז). וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא יוֹם נְקָמָה, שֶׁעָתִיד הקב"ה לִנְקֹם מִשְּׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי יהודה אוקים לון להני קראי ביומא דאתחרב בי מקדשא, דבההוא יומא אתחשכו עלאי ותתאי, ואתחשכן שמיא וכוכביא. רבי אלעזר מוקים להני קראי ביומא דיוקים קודשא בריך הוא לכנסת ישראל מעפרא, וההוא יומא יתידע לעילא ותתא, דכתיב, ׳והיה יום אחד הוא יודע ליהו"ה׳ (זכריה יד, ז). וההוא יומא יומא דנוקמא איהו, דזמין קודשא בריך הוא לנקמא משאר עמין עובדי עבודת כוכבים ומזלות.

התרגום: רבי יהודה העמיד את הפסוקים הללו ביום שנחרב בית המקדש, שבאותו היום חשכו עליונים ותחתונים וחשכו שמים וכוכבים. רבי אלעזר מבאר את הפסוקים הללו ביום שיקים הקב"ה את כנסת ישראל מהעפר, ואותו יום יודע למעלה ולמטה, שכתוב ׳והיה יום אחד הוא יודע לה'׳ (זכריה יד, ז). ואותו היום הוא יום נקמה, שעתיד הקב"ה לנקם משאר העמים עובדי עבודת כוכבים ומזלות.

מן המפרשים

כתם פז: ור' אלעזר מוקי להני קראי לעתיד בימי המלך המשיח וכו' ועליו הוא אומר אוקיר אנוש מפז ומבואר הוא ולפי שהכתובים הללו מדברים בנפילת בבל יאמר רבי אלעזר כי כך דרכם של נביאים לדבר סגנון אחד על שני עניני' ותהיה הנבואה על בבל ועל העתיד…

מקדש מלך: ר' יהודה אוקים להני קראי וכו' ופי' אוקיר אנוש מפ"ז לפ"ז הוא ירמיה ע"ה שצוה עליו נבוכדנצר לשומרו אר"י סדום בדינא דגיהנם אתדן פי' אבל במבול לא היה שם אלא מים ולא אש ועיין מ"ש בפ' נח דף ס"ח : לתרץ דברי ר"י דהתם עם דבריו דהכא שאמר…

אור החמה: דבההוא יומא אתחשכו וגו' ולפי' לא יצדק בסדום אלא דוקא בזמן החורבן ונק' היום ההוא אכזרי ועברה מפני תוקף הדין שנחשכו עילאי המלאכים ותתאי בני אדם בנבואה וחכמה ונשמתם:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: