הקדמת ׳ולינו׳ ל ׳רחצו רגליכם׳ - שלא ידעו בהם
וירא · ׳ויבאו שני המלאכים סדמה בערב׳ - למה שנים ומה ראה לוט · מאמר 16 · פיסקה 10 · דף קז ע"א
לשון הזוהר
לָא עֲבַד הָכִי אַבְרָהָם, אֶלָּא בְּקַדְמִיתָא אָמַר וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וּלְבָתַר וְאֶקְחָה פַּת לֶחֶם וְגו'. אֲבָל לוֹט אָמַר ׳סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ׳. וּלְבָתַר ׳וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם׳. בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעוּן בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא. ׳וַיֹּאמְרוּ לֹא כִּי בָרְחוֹב נָלִין׳. בְּגִין דְּכָךְ הֲווּ עָבְדֵי אוֹרְחִין דְּעָאלִין תַּמָּן לָא הֲוָה בַּר נָשׁ דְּיִכְנוֹשׁ לוֹן לְבֵיתָא, וְעַל דָּא אָמְרוּ ׳לא כִּי בָרְחוֹב נָלִין׳. מַה כְּתִיב ׳וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד וְגו'׳.
תרגום
לֹא עָשָׂה כָּךְ אַבְרָהָם, אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אָמַר וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם, וְאַחַר כָּךְ וְאֶקְחָה פַּת לֶחֶם וְגוֹ'. אֲבָל לוֹט אָמַר ׳סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ׳ - וְאַחַר כָּךְ ׳וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם׳ - כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ בָהֶם בְּנֵי הָאָדָם. ׳וַיֹּאמְרוּ לֹא כִּי בָרְחוֹב נָלִין׳ (בראשית יט, ב) - מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הָיוּ עוֹשִׂים: אוֹרְחִים שֶׁנִּכְנָסִים לְשָׁם, לֹא הָיָה בֶּן אָדָם שֶׁיַּכְנִיסֵם לַבַּיִת. וְעַל זֶה אָמְרוּ, ׳לֹא כִּי בָרְחוֹב נָלִין׳. מַה כָּתוּב ׳וַיִּפְצַר? בָּם מְאֹד וְגוֹ'׳ (בראשית יט, ג).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לא עבד הכי אברהם, אלא בקדמיתא אמר ורחצו רגליכם ולבתר ואקחה פת לחם וגו'. אבל לוט אמר ׳סורו נא אל בית עבדכם ולינו׳. ולבתר ׳ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם׳. בגין דלא ישתמודעון בהו בני נשא. ׳ויאמרו לא כי ברחוב נלין׳. בגין דכך הוו עבדי אורחין דעאלין תמן לא הוה בר נש דיכנוש לון לביתא, ועל דא אמרו ׳לא כי ברחוב נלין׳. מה כתיב ׳ויפצר בם מאד וגו'׳.
התרגום: לא עשה כך אברהם, אלא בתחלה אמר ורחצו רגליכם, ואחר כך ואקחה פת לחם וגו'. אבל לוט אמר ׳סורו נא אל בית עבדכם ולינו׳ - ואחר כך ׳ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם׳ - כדי שלא ידעו בהם בני האדם. ׳ויאמרו לא כי ברחוב נלין׳ (בראשית יט, ב) - משום שכך היו עושים: אורחים שנכנסים לשם, לא היה בן אדם שיכניסם לבית. ועל זה אמרו, ׳לא כי ברחוב נלין׳. מה כתוב ׳ויפצר? בם מאד וגו'׳ (בראשית יט, ג).
מן המפרשים
אור החמה: לא עבד הכי אברהם וגו' כי אברהם לא היה עובד ע"ז ומפני חשש ע"ז אמר בתחלה ורחצו וגו' מפני חשש ערביים שהיו משתחוים לעפר. וגו' דהיינו החיצונים הדבקים בצפרני הרגלים העליונים כנודע אמנם לוט אמר זה דרך כבוד לבד שלא היה חושש לע"ז לכך…
הסולם: ולינו ורחצו רגליכם: אברהם לא עשה כך, אלא בתחילה אמר ורחצו רגליכם ואחר כך, ואקחה פת לחם. אבל לוט אמר סורו נא וגו' ולינו, ולבתר ורחצו רגליכם וגו'. והוא כדי שלא יכירו בהם בני אדם, כלומר, שאם ירגישו בהם, יאמרו שעתה באו אליו, שהרי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: