ואל השלשה לא בא - ואברהם נתברך עם השלשים
וירא · ׳ואברהם היו יהיה׳ - דין ורחמים ברגע אחד וסוד שלשים הצדיקים · מאמר 13 · פיסקה 5 · דף קה ע"ב
לשון הזוהר
׳וְאֶל הַשְּׁלשָׁה לֹא בָא׳. לְמֶהוֵי בְּמִנְיָינָא כְּחַד מִנַּיְיהוּ. בְּאִנּוּן תְּלָתִין זַכָּאִין זָכָה לְמֵיעַל בְּחוּשְׁבְּנָא, אֲבָל ׳וְאֶל הַשְּׁלשָׁה לֹא בָא׳, דְּלָא זָכָה לְאִתְחַבְּרָא בְּהוּ וּלְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן בְּחוּלָקָא חָדָא. יִהְיֶ"ה, כְּמָה דְּתָנִינָן תְּלָתִין הֲוָה. וּבְגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּרְכֵיהּ בְּאִנּוּן תְּלָתִין צַדִּיקִים.
תרגום
׳וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא׳ - לִהְיוֹת בְּמִנְיָן כְּאֶחָד מֵהֶם. עִם אוֹתָם שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים זָכָה לְהִכָּנֵס בְּחֶשְׁבּוֹן, אֲבָל ׳וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא׳, שֶׁלֹּא זָכָה לְהִתְחַבֵּר עִמָּם וְלִהְיוֹת עִמָּהֶם בְּחֵלֶק אֶחָד. יִהְיֶ"ה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ שְׁלֹשִׁים הוּא, וְלָכֵן הקב"ה בֵּרַךְ אוֹתוֹ עִם אוֹתָם שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ואל השלשה לא בא׳. למהוי במניינא כחד מנייהו. באנון תלתין זכאין זכה למיעל בחושבנא, אבל ׳ואל השלשה לא בא׳, דלא זכה לאתחברא בהו ולמהוי עמהון בחולקא חדא. יהי"ה, כמה דתנינן תלתין הוה. ובגין כך קודשא בריך הוא ברכיה באנון תלתין צדיקים.
התרגום: ׳ואל השלשה לא בא׳ - להיות במנין כאחד מהם. עם אותם שלשים צדיקים זכה להכנס בחשבון, אבל ׳ואל השלשה לא בא׳, שלא זכה להתחבר עמם ולהיות עמהם בחלק אחד. יהי"ה, כמו ששנינו שלשים הוא, ולכן הקב"ה ברך אותו עם אותם שלשים צדיקים.
מן המפרשים
רמ"א: למהוי בבניינא א כחד מנייהו למהוי בבניינא א כחד מנייהו כו'. נראה כי ג' אבות להיות כאחד מהם להתדבק במידותיהם שהם עיקר הבנין:
שעת רצון: לא זכה לאתחברא בהו ולמהוי עמהון בחולקה חדא. והנה במקום אחר ( סוכה מה: ) אתמר ל"ו בכל דור ודור, והכל א', אלא שהאומר ל"ו חושב עמהם גם הששה שביסוד. ודע שבספר התיקונים ד"ן ע"ב אתמר ז"ל, ואית מנהון לבא דאינון לקבל שבעין סנהדרין,…
הסולם: ואל השלשה לא בא וגו': ואל השלשה לא בא, היינו להיות במנינם כאחד מהם. באלו שלשים הצדיקים זכה לכנס בחשבונם, אבל ואל השלשה, לא בא, שלא זכה להתחבר בהם ולהיות עמהם בחלק אחד. יהיה, הוא כמו שלמדנו, ששלשים הוא, ובשביל זה הקב"ה ברכו…