ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 13: ׳ואברהם היו יהיה׳ - דין ורחמים ברגע אחד וסוד שלשים הצדיקים › פיסקה 4 (קה ע"ב)

׳מן השלשים נכבד׳ - בניהו בן יהוידע אחד מהם

וירא · ׳ואברהם היו יהיה׳ - דין ורחמים ברגע אחד וסוד שלשים הצדיקים · מאמר 13 · פיסקה 4 · דף קה ע"ב

לשון הזוהר

פָּתַח וְאָמַר, ׳מִן הַשְּׁלשִׁים הֲכִי נִכְבָּד וְאֶל הַשְּׁלשָׁה לֹא בָא וְגו'׳ (שמואל ב כג, כג). מִן הַשְּׁלשִׁים הֲכִי נִכְבָּד, אִלֵּין אִנּוּן תְּלָתִין צַדִּיקִים דְּאַזְמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעָלְמָא וְלָא יְבַטֵּל לוֹן מִנֵּיהּ. וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע כְּתִיב בֵּיהּ מִן הַשְּׁלשִׁים הֲכִי נִכְבָּד אִיהוּ חַד מִנַּיְיהוּ. ׳וְאֶל הַשְּׁלשָׁה לא בָא׳. דְּלָא שָׁקִיל לִתְלָתָא אָחֳרָנִין דְּעָלְמָא קָאִים עֲלַיְיהוּ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, ׳מִן הַשְּׁלֹשִׁים (הֲכִי) נִכְבָּד וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא וְגוֹ'׳ (שמואל ב כג). מִן הַשְּׁלֹשִׁים (הֲכִי) נִכְבָּד - אֵלּוּ הֵם שְׁלֹשִׁים צַדִּיקִים שֶׁמַּזְמִין הקב"ה לָעוֹלָם וְלֹא יְבַטֵּל אוֹתָם מִמֶּנּוּ. וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע כָּתוּב בּוֹ מִן הַשְּׁלֹשִׁים (הֲכִי) נִכְבָּד, הוּא אֶחָד מֵהֶם. ׳וְאֶל הַשְּׁלֹשָׁה לֹא בָא׳ - שֶׁלֹּא שָׁקוּל לִשְׁלֹשֶׁת הָאֲחֵרִים שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳מן השלשים הכי נכבד ואל השלשה לא בא וגו'׳ (שמואל ב כג, כג). מן השלשים הכי נכבד, אלין אנון תלתין צדיקים דאזמין קודשא בריך הוא לעלמא ולא יבטל לון מניה. ובניהו בן יהוידע כתיב ביה מן השלשים הכי נכבד איהו חד מנייהו. ׳ואל השלשה לא בא׳. דלא שקיל לתלתא אחרנין דעלמא קאים עלייהו.

התרגום: פתח ואמר, ׳מן השלשים (הכי) נכבד ואל השלשה לא בא וגו'׳ (שמואל ב כג). מן השלשים (הכי) נכבד - אלו הם שלשים צדיקים שמזמין הקב"ה לעולם ולא יבטל אותם ממנו. ובניהו בן יהוידע כתוב בו מן השלשים (הכי) נכבד, הוא אחד מהם. ׳ואל השלשה לא בא׳ - שלא שקול לשלשת האחרים שהעולם עומד עליהם.

מן המפרשים

כתם פז: פתח ואמר מן השלשים הכי נכבד ואל השלשה לא בא . פתח רבי אלעזר בכתוב הזה לא לענין הסוד כי כבר נתבאר סודו בפ' בראשית מרב המנונא סבא כשנראה לרבי אלעזר ולרבי אבא כדמות טייעא וגם מרשב"י ע"ה בעובדא ההיא אמנם בכאן לא יבאר רבי אלעזר רק…

אור החמה: פתח ואמר מן השלשים הכי נכבד וכו'. לתלתא אחרנין ג' אבות. לא בא דלא שקיל וכו' לא בא במניינא וכו' לא בא לאתחברא בהדייהו וכו' הענין הנה דוד ע"ה זכה לשני מעלות א' שהוא רגל ד' למרכבה וארבעתם מרכבה לבינה. ולעתים נעשה הוא מרכבה לג'…

אור יקר: דלא שקיל כתלתא אחרנין, שזמן הב״ה לטעת ג״כ בכל דור שהם כאברהם יצחק ויעקב, והשלושים אינם ממש כאברהם אלא מתנהגים קצת על פי מדות אברהם, וקשיא ליה דקרא קאמר.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: