׳עת הזמיר הגיע׳ - תיקון השבחים בעולם על ידי האדם
וירא · ׳הנצנים נראו בארץ׳ - גילוי כוחות העולם במילת אברהם · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף צז ע"ב
לשון הזוהר
׳עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ׳ - דְּאִתְתַּקַּן תִּקּוּנָא דְּתוּשְׁבְּחָן לְזַמְּרָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַה דְּלָא אִשְׁתְּכַח עַד לָא אִתְבְּרֵי אָדָם. ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳. דְּהָא (ד"א דא) (ד"א ל"ג כל) מִלָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ד"א ל"ג דעבד) דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא עַד דְּאִתְבְּרֵי אָדָם. כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּכַח אָדָם כּוֹלָּא אִשְׁתְּכַח.
תרגום
׳עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ׳ (שיר השירים ב, יב) - שֶׁהִתְתַּקֵּן תִּקּוּן הַתִּשְׁבָּחוֹת לְזַמֵּר לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה מַה שֶּׁלֹּא נִמְצָא עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא אָדָם. ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳ - שֶׁהֲרֵי (זֶה) (כָּל) דָבָר שֶׁל הקב"ה (ד"א שֶׁעָשָׂה) הַקָּבָּ"ה שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא אָדָם. כֵּיוָן שֶׁנִּמְצָא אָדָם, הַכֹּל נִמְצָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳עת הזמיר הגיע׳ - דאתתקן תקונא דתושבחן לזמרא קמי קודשא בריך הוא מה דלא אשתכח עד לא אתברי אדם. ׳וקול התור נשמע בארצנו׳. דהא (ד"א דא) (ד"א ל"ג כל) מלה דקודשא בריך הוא (ד"א ל"ג דעבד) דלא אשתכח בעלמא עד דאתברי אדם. כיון דאשתכח אדם כולא אשתכח.
התרגום: ׳עת הזמיר הגיע׳ (שיר השירים ב, יב) - שהתתקן תקון התשבחות לזמר לפני הקב"ה מה שלא נמצא עד שלא נברא אדם. ׳וקול התור נשמע בארצנו׳ - שהרי (זה) (כל) דבר של הקב"ה (ד"א שעשה) הקב"ה שלא נמצא בעולם עד שנברא אדם. כיון שנמצא אדם, הכל נמצא.
מן המפרשים
אור החמה: והרח"ו נר"ו כתב. דהא מלה דקב"ה פי' היא מלכות הנק' תור כנז' ריש ויקרא ומלה ודבור של המ' שהוא ענין הנבואה לא נגלית עד דאשתכח. ועיין אח"כ כשחזר לפ' פסוק זה על אברהם אמר ע"ד זה וז"ל ומלה דקב"ה הוה באתגלייא ביה הה"ד וירא אליו ה'…
אור יקר: דאתתקן ]תקונא[ דתושבחן וכו׳ היינו עת הזמיר לשון זמרא, אדם מלמטה ועליונים מלמעלה שהכל תלוי באדם, וכתיב ובעמדם תרפנה כנפיהם וכדדרשו רז׳׳ל. מלה דקב״ה, נבואה מת״ת הנקרא תור נשמע בעולם התחתון דהיינו בארצנו, שאין נבואה נשפעת…
מהרח"ו: דהא מלה דקב"ה דהא מלה דקב"ה. פי' היא מלכות הנקראת תור, כנזכר ריש ויקרא (ד:) . ומלה ודבור של המלכות שהוא ענין הנבואה, לא נגלית עד דאשתכח. ועיין אח"כ כשחזר לפרש פסוק זה על אברהם, אמר ע"ד זה וז"ל 'ומלה דקב"ה הוה באתגלייא ביה הה"ד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: