ממלכת הזוהר › זוהר › וירא › מאמר 1: ׳הנצנים נראו בארץ׳ - גילוי כוחות העולם במילת אברהם › פיסקה 2 (צז ע"א)

עצירת גשמים עד בריאת אדם - כל הכוחות תלויים בו

וירא · ׳הנצנים נראו בארץ׳ - גילוי כוחות העולם במילת אברהם · מאמר 1 · פיסקה 2 · דף צז ע"א

לשון הזוהר

כְּגַוְונָא דָא שָׁמַיִם לָא יָהֲבוּ חֵילִין לְאַרְעָא עַד דְּאָתָא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרְם יִצְמָח כִּי לא הִמְטִיר יהו"ה אֱלהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ה). אִטַּמָּרוּ כָּל אִנּוּן תּוֹלָדִין וְלָא אִתְגַּלּוּן, וּשְׁמַיָא אִתְעַכָּבוּ דְּלָא אַמְטִירוּ עַל אַרְעָא, בְּגִין דְּאָדָם אַיִן, דְּלָא אִשְׁתְּכַח וְלָא אִתְבְּרֵי, וְכֹלָּא אִתְעַכַּב בְּגִינֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִתְחֲזֵי אָדָם, מִיָּד ׳הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ׳ וְכָל חַיָילִין דְּאִתְטַמָּרוּ אִתְגַּלִּיאוּ וְאִתְיְהִיבוּ בָהּ.

תרגום

כְּמוֹ זֶה הַשָּׁמַיִם לֹא נָתְנוּ כֹחוֹת לָאָרֶץ עַד שֶׁבָּא אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ (בראשית ב, ה) - נִסְתַּתְּרוּ כָּל אוֹתָם תּוֹלָדוֹת וְלֹא הִתְגַּלּוּ, וְהַשָּׁמַיִם הִתְעַכְּבוּ, שֶׁלֹּא הִמְטִירוּ עַל הָאָרֶץ מִשּׁוּם ׳שֶׁאָדָם אַיִן׳, שֶׁלֹּא נִמְצָא וְלֹא נִבְרָא, וְהַכֹּל הִתְעַכֵּב בִּגְלָלוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּרְאָה אָדָם, מִיָּד ׳הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ׳, וְכָל הַכֹּחוֹת שֶׁנִּסְתְּרוּ, הִתְגַּלּוּ וְנִתְּנוּ בָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כגוונא דא שמים לא יהבו חילין לארעא עד דאתא אדם. הדא הוא דכתיב, ׳וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהו"ה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׳ (בראשית ב, ה). אטמרו כל אנון תולדין ולא אתגלון, ושמיא אתעכבו דלא אמטירו על ארעא, בגין דאדם אין, דלא אשתכח ולא אתברי, וכלא אתעכב בגיניה, כיון דאתחזי אדם, מיד ׳הנצנים נראו בארץ׳ וכל חיילין דאתטמרו אתגליאו ואתיהיבו בה.

התרגום: כמו זה השמים לא נתנו כחות לארץ עד שבא אדם. זהו שכתוב ׳וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׳ (בראשית ב, ה) - נסתתרו כל אותם תולדות ולא התגלו, והשמים התעכבו, שלא המטירו על הארץ משום ׳שאדם אין׳, שלא נמצא ולא נברא, והכל התעכב בגללו. כיון שנראה אדם, מיד ׳הנצנים נראו בארץ׳, וכל הכחות שנסתרו, התגלו ונתנו בה.

מן המפרשים

אור החמה: כגוונא דא שמים וגו' כמו שפי' בארץ עצמה ג"כ השמים לענין הטללים והגשמים לא יהבו חילין וגו' והוא הדין למלאכים הממונים על מיני הנמצאים בעולם השפל ג"כ לא השפיעו: ואו' הה"ד וכל שיח השדה וגו' לשנים מביא ראיה הא' טרם יהיה בארץ דהיינו…

אור יקר: שמים לא יהבו חילין בארעא, והוא הדין המלאכים הממונים על מיני הנמצאים בעולם השפל המופקדים על ההנהגה כגון אם תשים משטרו בארץ, גם הם עמדו בעצמם בלי להשפיע. הה״ד, לשנים מביא ראיות הא׳

רמ"א: הנצנים נראו בארץ הנצנים נראו בארץ. עיין לעיל פרשת בראשית דף ל' ע"ב (לט:) :

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: