משל למבשר שבא לפני המטרוניתא כשהוא בעל מומים - ציוותה להרגו
ויקרא · ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ - להוציא מי שלא נשא, ומשל נדב ואביהוא הפגומים שהסתלק המלך מפניהם · מאמר 8 · פיסקה 4 · דף ה ע"ב
לשון הזוהר
וְאִי תֵּימָא ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהו"ה וַתֹּאכַל אוֹתָם׳, אֲמַאי. לְבַּר נָשׁ דְּאָתָא קָמֵי מַטְרוֹנִיתָא, לְבַשְּׂרָא לָהּ דְּהָא מַלְכָּא אָתֵי לְבֵיתָהּ, וְיִשְׁרֵי בָּהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא, לְמֶחְדֵּי עִמָּהּ. אָתָא לְקָמֵי מַלְכָּא, חָמָא מַלְכָּא הַהוּא בַּר נָשׁ דְּאִיהוּ מָארֵי דְּמוּמִין. אָמַר מַלְכָּא, לָאו הוּא יְקָרָא דִּילִי, דְּעַל יְדוֹי דְּהַאי פָּגִים, אִיעוּל לְמַטְרוֹנִיתָא. אַדְּהָכִי אַתְקְנַת מַטְרוֹנִיתָא בֵּיתָא לְמַלְכָּא, כֵּיוָן דְּחָמָאת דְּמַלְכָּא הֲוָה זַמִּין לְמֵיתֵי לְגַבָּהּ, וְהַהוּא בַּר נָשׁ גָּרִים לְאִסְתַּלְּקָא מַלְכָּא מִינָּהּ, כְּדֵין פְּקִידַת מַטְרוֹנִיתָא לְקָטְלָא לְהַהוּא בַּר נָשׁ.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, ׳וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם׳ (ויקרא י, ב) - לָמָּה? לְאָדָם שֶׁבָּא לִפְנֵי הַמַּטְרוֹנִיתָא לְבַשֵּׂר לָהּ שֶׁהֲרֵי הַמֶּלֶךְ בָּא לְבֵיתָהּ, וְיִשְׁרֶה עִם הַמַּטְרוֹנִיתָא לִשְׂמֹחַ עִמָּהּ. בָּא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, רָאָה הַמֶּלֶךְ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הוּא בַּעַל מוּמִים. אָמַר הַמֶּלֶךְ: אֵין זֶה כְּבוֹדִי שֶׁעַל יְדֵי הַפָּגוּם הַזֶּה אֶכָּנֵס אֶל הַמַּטְרוֹנִיתָא. בֵּין כָּךְ הִתְקִינָה הַמַּטְרוֹנִיתָא אֶת הַבַּיִת לַמֶּלֶךְ. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁהַמֶּלֶךְ הָיָה מְזֻמָּן לָבֹא אֵלֶיהָ, וְאוֹתוֹ אָדָם גָּרַם שֶׁהַמֶּלֶךְ יִסְתַּלֵּק מִמֶּנָּה, אָז צִוְּתָה הַמַּטְרוֹנִיתָא לַהֲרֹג אֶת אוֹתוֹ אָדָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא ׳ותצא אש מלפני יהו"ה ותאכל אותם׳, אמאי. לבר נש דאתא קמי מטרוניתא, לבשרא לה דהא מלכא אתי לביתה, וישרי בה במטרוניתא, למחדי עמה. אתא לקמי מלכא, חמא מלכא ההוא בר נש דאיהו מארי דמומין. אמר מלכא, לאו הוא יקרא דילי, דעל ידוי דהאי פגים, איעול למטרוניתא. אדהכי אתקנת מטרוניתא ביתא למלכא, כיון דחמאת דמלכא הוה זמין למיתי לגבה, וההוא בר נש גרים לאסתלקא מלכא מינה, כדין פקידת מטרוניתא לקטלא לההוא בר נש.
התרגום: ואם תאמר, ׳ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם׳ (ויקרא י, ב) - למה? לאדם שבא לפני המטרוניתא לבשר לה שהרי המלך בא לביתה, וישרה עם המטרוניתא לשמח עמה. בא לפני המלך, ראה המלך שאותו אדם הוא בעל מומים. אמר המלך: אין זה כבודי שעל ידי הפגום הזה אכנס אל המטרוניתא. בין כך התקינה המטרוניתא את הבית למלך. כיון שראתה שהמלך היה מזמן לבא אליה, ואותו אדם גרם שהמלך יסתלק ממנה, אז צותה המטרוניתא להרג את אותו אדם.
מן המפרשים
אור החמה: ואי תימא ותצא אש וגומר קשיא ליה בשלמא אם נפרש שהיו ראויים לייחד אלא שעון אחר גרם שהפרידו ניחא דנענשו אלא השתא דאמרת שאין בידם לעשות דבר וכל עניינם כמאן דליתנהו דמי והוה להו כמו שאינו א"כ אמאי ותצא אש וגו' ותירץ לבר נש וגומר…
הסולם: ואי תימא ותצא וגו׳: ואם תאמר, ותצא אש מלפני ה׳ ותאכל אותם. למה נענשו קשה כל כך. ומשיב, משל לאדם שבא לפני המלכה לבשר לה שהמלך בא לביתה וישרה אצלה, אצל המלכה, לשמוח עמה. בא האיש לפני המלך, ראה המלך את האיש ההוא שהוא בעל מומים,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: