קושיית ר' אלעזר: איך מקריבים בהמת טומאה לצד הקדושה - רשבי: יפה שאלת
ויקרא · טעם שעז לקרבן - שלוש דרגות זכייה בנפש רוח ונשמה, וסוד אש אוכלת אש המכפרת בקרבן · מאמר 65 · פיסקה 13 · דף כה ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיהּ, והָא כְּתִיב ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ וְגוֹ'׳ (דברים כא, כג), ׳וְלא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ׳. בְּגִין דְּאַרְעָא הִיא קַדִישָׁא, (ובאתרא דשארי) וְרוּחַ מִסְאֲבָא לָא יִשְׁתְּכַח אַתְרָא בְּאַרְעָא קַדִישָׁא לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי, אִי הָכִי, כֵּיוָן דְּהַהוּא בְּעִירָא שָׁארֵי עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא וְאָתֵי מִסִּטְרָהָא, אֲמַאי מַקְרִיבִין לֵיהּ לִסְטַר קוּדְשָׁא. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאַלְתָּ.
תרגום
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ וְגוֹ'׳ (דברים כא, כג) ׳וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךְ׳ (דברים כא, כג) - מִשּׁוּם שֶׁהָאָרֶץ הִיא קְדוֹשָׁה, (ובמקום ששורה) וְרוּחַ טֻמְאָה לֹא תִמְצָא מָקוֹם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁרוֹת עָלָיו. אִם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁעַל אוֹתָהּ בְּהֵמָה שׁוֹרָה רוּחַ טֻמְאָה, וְהִיא בָּאָה מִצִּדֶּיהָ, לָמָּה מַקְרִיבִים אוֹתָהּ לְצַד הַקְּדֻשָּׁה? אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה רבי אלעזר בריה, והא כתיב ׳לא תלין נבלתו על העץ וגו'׳ (דברים כא, כג), ׳ולא תטמא את אדמתך׳. בגין דארעא היא קדישא, (ובאתרא דשארי) ורוח מסאבא לא ישתכח אתרא בארעא קדישא למשרי עלוי, אי הכי, כיון דההוא בעירא שארי עליה רוח מסאבא ואתי מסטרהא, אמאי מקריבין ליה לסטר קודשא. אמר ליה יאות שאלת.
התרגום: אמר לו רבי אלעזר בנו, והרי כתוב ׳לא תלין נבלתו על העץ וגו'׳ (דברים כא, כג) ׳ולא תטמא את אדמתך׳ (דברים כא, כג) - משום שהארץ היא קדושה, (ובמקום ששורה) ורוח טמאה לא תמצא מקום בארץ הקדושה לשרות עליו. אם כך, כיון שעל אותה בהמה שורה רוח טמאה, והיא באה מצדיה, למה מקריבים אותה לצד הקדשה? אמר לו, יפה שאלת.
מן המפרשים
הסולם: א״ל ר׳ אלעזר וכו׳: אמר לו ר״א בנו, והרי כתוב, לא תלין נבלתו על העץ וגו׳ ולא תטמא את אדמתך. משום שהארץ היא קודש, ורוח הטומאה לא ימצא מקום בארץ הקדושה לשרות עליו. אם כן, כיון שבהמה ההיא, העז, רוח הטומאה שורה עליה, ובאה מצדה, למה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: