ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 64: ׳נפש כי תמעל מעל... והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים׳ - חלק הצדיקים הזוכים בנפש רוח ונשמה, וקרן היובל של המועל › פיסקה 6 (כה ע"א)

ר' אבא: הכל נעשה עטרה אחת - ישראל רואים זיו הכבוד העליון נוסע לפניהם, ׳כתפוח בעצי היער כן דודי׳

ויקרא · ׳נפש כי תמעל מעל... והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים׳ - חלק הצדיקים הזוכים בנפש רוח ונשמה, וקרן היובל של המועל · מאמר 64 · פיסקה 6 · דף כה ע"א

לשון הזוהר

רִבִּי אַבָּא אָמַר, כֹּלָּא אִתְעָבִיד חַד עָטָרָא, בְּגִין דְּיִתְעֲטָּר כַּחֲדָא, וּשְׁמָא קַדִישָׁא אִתְחֲזֵי בְּגַוַויְיהוּ (ס"א בגווני). בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, אִקְרֵי ׳כְּתַפוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים׳ (שיר השירים ב, ג). וַהֲווּ חָמָאן יִשְׂרָאֵל זִיו יְקָרָא עִלָּאָה נָטִיל קָמַיְיהוּ, וְדָא הוּא דְּתָנֵינָן, ׳וַיּוֹצִיאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל מִמִּצְרָיִם׳ (דברים ד, לז). אִלֵּין אֲבָהָתָא, וּבְגִין כָּךְ, הַאי שְׁמָא מַתְבַּר טוּרִין, וּמַתְבַּר טִנָרִין, וְאִית בֵּיהּ לְטָב וּלְבִישׁ. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

תרגום

רַבִּי אַבָּא אָמַר, הַכֹּל נַעֲשָׂה עֲטָרָה אַחַת, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַטֵּר כְּאֶחָד, וְהַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ נִרְאֶה בְתוֹכָם (בצורותיו). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרָא (שִׁיר ב) ׳כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים׳ (שיר השירים ב, ג) - וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אֶת זִיו הַכָּבוֹד הָעֶלְיוֹן נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ, ׳וַיּוֹצִאֲךְ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם׳ (דברים ד, לז) - אֵלּוּ הָאָבוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשֵּׁם הַזֶּה מְשַׁבֵּר הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים, וְיֵשׁ בּוֹ לְטוֹב וּלְרַע. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי אבא אמר, כלא אתעביד חד עטרא, בגין דיתעטר כחדא, ושמא קדישא אתחזי בגווייהו (ס"א בגווני). בההיא שעתא, אקרי ׳כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים׳ (שיר השירים ב, ג). והוו חמאן ישראל זיו יקרא עלאה נטיל קמייהו, ודא הוא דתנינן, ׳ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים׳ (דברים ד, לז). אלין אבהתא, ובגין כך, האי שמא מתבר טורין, ומתבר טנרין, ואית ביה לטב ולביש. זכאה חולקיהון דישראל.

התרגום: רבי אבא אמר, הכל נעשה עטרה אחת, כדי שיתעטר כאחד, והשם הקדוש נראה בתוכם (בצורותיו). באותה שעה נקרא (שיר ב) ׳כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים׳ (שיר השירים ב, ג) - והיו ישראל רואים את זיו הכבוד העליון נוסע לפניהם. וזהו ששנינו, ׳ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׳ (דברים ד, לז) - אלו האבות. ומשום כך השם הזה משבר הרים ומשבר סלעים, ויש בו לטוב ולרע. אשרי חלקם של ישראל.

מן המפרשים

רמ"ז: דף כ"ה ע"א. רבי אבא אמר, כלא אתעביד חד עטרא, בגין דיתעטר כחדא, ושמא קדישא אתחזי בגווייהו (ס"א בגווני) : רבי אבא אמר כלא וכו', פי' שסוד צרור המור הוא בחי' ובכן הרביעי שה"ס רלח) ע"ב תיבות, והיינו צרור ממש, האותיות נצררות לתיבות,…

הסולם: ר׳ אבא אמר וכו׳: רא״א, הכל, ג׳ הקוין חג״ת והשכינה, נעשו עטרה אחת, כדי שיתעטרו יחד, והשם הקדוש, דהיינו השם: (כנ״ל בשלח דף נ״ב ד"ה פירוש) נראה בתוכם. בשעה ההיא נקרא ז״א כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים. כי ג׳ קוין חג״ת, ה״ס ג׳…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: