אף שגורש לא עזב לשחר את הקב"ה - ׳ארץ ציה ועיף בלי מים׳ מחוץ למקום שכינה, מי הם מים חיים זו שכינה
ויקרא · ׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי בארץ ציה ועיף בלי מים׳ - דוד המשחר את השכינה בגלותו · מאמר 53 · פיסקה 2 · דף כא ע"ב
לשון הזוהר
אֶלָּא, אַף עַל גַּב דְּאִתְתָּרַךְ מִתַּמָּן, לָא שָׁבִיק דִּידֵיהּ לְשַׁחֲרָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַאֲנָא שְׁמַעְנָא, אֲשַׁחֲרֶךָּ: כְּמַאן דְּאָמַר, אֵיזִיל לְאִתְחֲזָאָה קַמָּךְ, בַּר דְּלָא יָכִילְנָא. כַּךְ אֲשַׁחֲרֶךָּ, בַּר דַּאֲנָא לְבַר מֵאֲתַר דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא. ׳צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי׳ - דְּהָא נַפְשָׁאי וְגוּפָא דִּילִי תְּאִיבִין לְגַבָּךְ, לְאִתְחֲזָאָה קַמָּךְ, וְלָא יָכִילְנָא, בְּגִין דַּאֲנָא ׳בְּאָרֶץ צִיָּה וְעָיִףִ בְּלִי מָיִם׳, דְּהָא אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף אִקְרֵי לְבַר מֵאֲתַר דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא. בְּגִין דְּמַיִם חַיִּים לָא שְׁכִיחַ הָכָא. וּמַאן אִינּוּן מַיִם חַיִּים. דָּא שְׁכִינְתָּא, דִּכְתִּיב בָּהּ ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְעַל דָּא אֶרֶץ צִיָּה ועָיֵף בְּלִי מָיִם׳ (בראשית כו, יט) כְּתִיב.
תרגום
אֶלָּא, אַף עַל גַּב שֶׁגֹּרַשׁ מִשָּׁם, לֹא עָזַב אֶת שֶׁלּוֹ לְשַׁחֵר אֶת הקב"ה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֲשַׁחֲרֶךָּ - כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, אֵלֵךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךְ, רַק שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי. כָּךְ אֲשַׁחֲרֶךָּ, רַק שֶׁאֲנִי מִחוּץ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה שְׁכִינָה. ׳צָמְאָה לְךְ נַפְשִׁי׳ (תהלים סג, ב) - שֶׁהֲרֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי מִשְׁתּוֹקְקִים אֵלֶיךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךְ, וְלֹא יָכֹלְתִּי, כִּי אֲנִי ׳בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם׳ - שֶׁהֲרֵי אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף נִקְרָא מִחוּץ לַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹרָה שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁמַּיִם חַיִּים אֵין מְצוּיִים כָּאן. וּמִי הֵם הַמַּיִם הַחַיִּים? זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְעַל זֶה אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מַיִם כָּתוּב׳ (בראשית כו, יט).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, אף על גב דאתתרך מתמן, לא שביק דידיה לשחרא ליה לקודשא בריך הוא. ואנא שמענא, אשחרך: כמאן דאמר, איזיל לאתחזאה קמך, בר דלא יכילנא. כך אשחרך, בר דאנא לבר מאתר דשכינתא שריא. ׳צמאה לך נפשי׳ - דהא נפשאי וגופא דילי תאיבין לגבך, לאתחזאה קמך, ולא יכילנא, בגין דאנא ׳בארץ ציה ועיף בלי מים׳, דהא ארץ ציה ועיף אקרי לבר מאתר דשכינתא שריא. בגין דמים חיים לא שכיח הכא. ומאן אינון מים חיים. דא שכינתא, דכתיב בה ׳באר מים חיים, ועל דא ארץ ציה ועיף בלי מים׳ (בראשית כו, יט) כתיב.
התרגום: אלא, אף על גב שגרש משם, לא עזב את שלו לשחר את הקב"ה. ואני שמעתי, אשחרך - כמי שאומר, אלך להראות לפניך, רק שלא יכלתי. כך אשחרך, רק שאני מחוץ למקום ששם שורה שכינה. ׳צמאה לך נפשי׳ (תהלים סג, ב) - שהרי נפשי וגופי משתוקקים אליך להראות לפניך, ולא יכלתי, כי אני ׳בארץ ציה ועיף בלי מים׳ - שהרי ארץ ציה ועיף נקרא מחוץ למקום ששורה שכינה, משום שמים חיים אין מצויים כאן. ומי הם המים החיים? זו שכינה, שכתוב בה ׳באר מים חיים, ועל זה ארץ ציה ועיף בלי מים כתוב׳ (בראשית כו, יט).
מן המפרשים
הסולם: אלא אע״ג דאתתרך וכו׳: ומשיב, אלא אע״פ שדוד גורש משם, לא עזב את שלו, לשחר את הקב״ה. ואני שמעתי, אשחרך, פירושו, כמי שאמר, אלך להתראות לפניך רק שאיני יכול. כך, אשחרר, אבל אני מחוץ למקום שהשכינה שורה בו, ואיני יכול לשחר אותך. צמאה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: