׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי בארץ ציה ועיף בלי מים׳
דוד המשחר את השכינה בגלותו
תמהו ר' חייא ור' יוסי ושמחו - חברו השני: ׳מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי׳
תָּמְהוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי, וְשָׂמְחוּ בְאוֹתוֹ לַיְלָה. אַחַר שֶׁאָכְלוּ, פָּתַח חֲבֵרוֹ הַסּוֹחֵר וְאָמַר, אֹמַר לִפְנֵיהֶם דָּבָר אֶחָד שֶׁהִתְעַסַּקְתִּי בוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, הַפָּסוּק הַזֶּה שֶׁכָּתוּב ׳מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳ (תהלים סג, א) - דָּוִד אָמַר שִׁירָה כְּשֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ מֵחָמִיו, לָמָּה אָמַר ׳אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךְ נַפְשִׁי וְגוֹ'׳ (תהלים סג, ב)? ׳אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה׳ - שֶׁהֲרֵי בִּגְבוּרָה אֲחוּזָה תָּמִיד. אֲשַׁחֲרֶךָּ, וְכִי אֵיךְ יָכֹל דָּוִד לְשַׁחֵר אֶת הקב"ה בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, וְגֹרַשׁ מֵהָאָרֶץ שֶׁבָּהּ שְׁרוּיָה הַשְּׁכִינָה?
בלשון הזוהר
תַּוְוהוּ רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי, וְחַדּוּ בְּהַהוּא לֵילְיָא. בָּתַר דְּאָכְלוּ, פָּתַח חַבְרֵיהּ טַיְּיעָא וְאָמַר, אֵימָא קַמַּיְיכוּ מִלָּה חַד, דְּאִשְׁתְּדַּלְנָא בֵּיהּ הַאי יוֹמָא, הַאי קְרָא דִּכְתִּיב, ׳מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה׳ (תהילים סג, א), דָּוִד אָמַר שִׁירָתָא, כַּד הֲוָה עָרִיק מֵחֲמוֹי, אֲמַאי אָמַר ׳אֱלהִים אֵלִי אַתָּה אֲשַׁחֲרֶךָּ צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי וְגוֹ'׳ (תהילים סג, ב). ׳אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה׳, דְּהָא בִּגְבוּרָה אֲחִידָא תְּדִירָא. אֲשַׁחֲרֶךָּ, וְכִי דָּוִד הֵיךְ יָכִיל לְשַׁחֲרָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּאַרְעָא רְחִיקָא, וְאִתְתָּרַךְ מֵאַרְעָא דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא.
אף שגורש לא עזב לשחר את הקב"ה - ׳ארץ ציה ועיף בלי מים׳ מחוץ למקום שכינה, מי הם מים חיים זו שכינה
אֶלָּא, אַף עַל גַּב שֶׁגֹּרַשׁ מִשָּׁם, לֹא עָזַב אֶת שֶׁלּוֹ לְשַׁחֵר אֶת הקב"ה. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֲשַׁחֲרֶךָּ - כְּמִי שֶׁאוֹמֵר, אֵלֵךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךְ, רַק שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי. כָּךְ אֲשַׁחֲרֶךָּ, רַק שֶׁאֲנִי מִחוּץ לַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם שׁוֹרָה שְׁכִינָה. ׳צָמְאָה לְךְ נַפְשִׁי׳ (תהלים סג, ב) - שֶׁהֲרֵי נַפְשִׁי וְגוּפִי מִשְׁתּוֹקְקִים אֵלֶיךְ לְהֵרָאוֹת לְפָנֶיךְ, וְלֹא יָכֹלְתִּי, כִּי אֲנִי ׳בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם׳ - שֶׁהֲרֵי אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף נִקְרָא מִחוּץ לַמָּקוֹם שֶׁשּׁוֹרָה שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁמַּיִם חַיִּים אֵין מְצוּיִים כָּאן. וּמִי הֵם הַמַּיִם הַחַיִּים? זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְעַל זֶה אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מַיִם כָּתוּב׳ (בראשית כו, יט).
בלשון הזוהר
אֶלָּא, אַף עַל גַּב דְּאִתְתָּרַךְ מִתַּמָּן, לָא שָׁבִיק דִּידֵיהּ לְשַׁחֲרָא לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וַאֲנָא שְׁמַעְנָא, אֲשַׁחֲרֶךָּ: כְּמַאן דְּאָמַר, אֵיזִיל לְאִתְחֲזָאָה קַמָּךְ, בַּר דְּלָא יָכִילְנָא. כַּךְ אֲשַׁחֲרֶךָּ, בַּר דַּאֲנָא לְבַר מֵאֲתַר דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא. ׳צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי׳ - דְּהָא נַפְשָׁאי וְגוּפָא דִּילִי תְּאִיבִין לְגַבָּךְ, לְאִתְחֲזָאָה קַמָּךְ, וְלָא יָכִילְנָא, בְּגִין דַּאֲנָא ׳בְּאָרֶץ צִיָּה וְעָיִףִ בְּלִי מָיִם׳, דְּהָא אֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף אִקְרֵי לְבַר מֵאֲתַר דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא. בְּגִין דְּמַיִם חַיִּים לָא שְׁכִיחַ הָכָא. וּמַאן אִינּוּן מַיִם חַיִּים. דָּא שְׁכִינְתָּא, דִּכְתִּיב בָּהּ ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים, וְעַל דָּא אֶרֶץ צִיָּה ועָיֵף בְּלִי מָיִם׳ כְּתִיב (בראשית כו, יט).
לימוד התורה בחצות לילה: ׳למנצח על אילת השחר׳
כנסת ישראל ורנת התורה המחזקת את הכח שלמעלה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.