ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 49: ׳חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי... אודה עלי פשעי לה'׳ - הפותח פתחי תשובה בהודאת חטאיו כדוד המלך › פיסקה 4 (כ ע"א)

דוד אמר הכל ברוח הקדש למלכות שמים - הוא שליח מהתחתונים לעליונים, ׳אודה עלי פשעי לה'׳ למלך הקדוש

ויקרא · ׳חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי... אודה עלי פשעי לה'׳ - הפותח פתחי תשובה בהודאת חטאיו כדוד המלך · מאמר 49 · פיסקה 4 · דף כ ע"א

לשון הזוהר

אֶלָּא דָּוִד, כָּל מִלּוֹי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַמָרָן, וּלְמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא אָמַר, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁלִיחָא מִתַּתָּאֵי לְעִילָּאֵי, וּמֵעִילָּאֵי לְתַּתָּאֵי, וּמַאן דְּבָעֵי לְמַלְכָּא, לָהּ אוֹדַע בְּקַדְמִיתָא. וְעַל דָּא ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ׳, (ד"א למלכותא דשמיא קאמר) ׳וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי׳, מִצַּדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳אָמַרְתִי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהו"ה׳, דָּא מַלְכָּא קַדִישָׁא, דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ, וּשְׁלָמָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַעֲלָאָה קָמֵיהּ בְּהוֹדָאָה. דְּהָא שְׁלָמִים הָכִי מִתְקָרְבִין בְּהוֹדָאָה, דִּכְתִיב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ (ויקרא ז, יג). ׳וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה׳ (תהילים לב, ה). דָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, אֲתַר דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא. בְּגִין כָּךְ, הַאי קְרָא אָחִיד בְּכֹלָּא.

תרגום

אֶלָּא דָּוִד, אֶת כָּל דְּבָרָיו הוּא אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר אֶת זֶה לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלִיחַ מֵהַתַּחְתּוֹנִים אֶל הָעֶלְיוֹנִים, וּמֵעֶלְיוֹנִים אֶל הַתַּחְתּוֹנִים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה אֶת הַמֶּלֶךְ, הוּא מוֹדִיעַ לָהּ בָּרִאשׁוֹנָה. וְעַל כֵּן ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךְ׳, (למלכות הַשָּׁמַיִם אָמַר) ׳וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי׳ (תהלים לב, ה), מִצַּדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ - לַה' - זֶהוּ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, וְהַשָּׁלוֹם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַכְנִיס לְפָנָיו - בְּהוֹדָאָה. שֶׁהֲרֵי כָּךְ נִקְרָבִים שְׁלָמִים בְּהוֹדָאָה, שֶׁכָּתוּב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ - ׳וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲון חַטָּאתִי סֶלָה׳ - זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הַמָּקוֹם שֶׁעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרוּי. מִשּׁוּם כָּךְ הַפָּסוּק הַזֶּה אוֹחֵז בַּכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אלא דוד, כל מלוי ברוח הקדש אמרן, ולמלכותא דשמיא אמר, בגין דאיהי שליחא מתתאי לעילאי, ומעילאי לתתאי, ומאן דבעי למלכא, לה אודע בקדמיתא. ועל דא ׳חטאתי אודיעך׳, (ד"א למלכותא דשמיא קאמר) ׳ועוני לא כסיתי׳, מצדיקו של עולם. ׳אמרתי אודה עלי פשעי ליהו"ה׳, דא מלכא קדישא, דשלמא כלא דיליה, ושלמא דבעי בר נש לאעלאה קמיה בהודאה. דהא שלמים הכי מתקרבין בהודאה, דכתיב ׳על זבח תודת שלמיו׳ (ויקרא ז, יג). ׳ואתה נשאת עון חטאתי סלה׳ (תהילים לב, ה). דא לעילא לעילא, אתר דעתיקא קדישא שריא. בגין כך, האי קרא אחיד בכלא.

התרגום: אלא דוד, את כל דבריו הוא אמר ברוח הקדש, ואמר את זה למלכות השמים, משום שהוא שליח מהתחתונים אל העליונים, ומעליונים אל התחתונים, ומי שרוצה את המלך, הוא מודיע לה בראשונה. ועל כן ׳חטאתי אודיעך׳, (למלכות השמים אמר) ׳ועוני לא כסיתי׳ (תהלים לב, ה), מצדיקו של עולם. ׳אמרתי אודה עלי פשעי׳ - לה' - זהו המלך הקדוש שכל השלום שלו, והשלום שצריך אדם להכניס לפניו - בהודאה. שהרי כך נקרבים שלמים בהודאה, שכתוב ׳על זבח תודת שלמיו׳ - ׳ואתה נשאת עון חטאתי סלה׳ - זה למעלה למעלה, המקום שעתיקא קדישא שרוי. משום כך הפסוק הזה אוחז בכל.

מן המפרשים

מקדש מלך: תודת שלמיו פירוש ת"ת ויסוד כמ"ש הזוהר לעיל דא לעילא פירוש באימא: לעילא. פירוש באבא. וז"ש אתר דעתיקא קדישא שרייא שא"וא בהם מתלבש אריך הנק' עתיקא קדישא ולפ"ז ואתה הם א"וא כמ"ש באידרא זוטא שאבא נק' אתה ואימא כלולה עמו בסוד הבן…

אור החמה: בגין דאיהי שליחא מתתא לעילא להעלות תפלתן של ישראל ומעשה המצות בסוד מ"ן ומעילא לתתא אל השפע והברכות. ומאן דבעי למלכא וגו' א"כ צריך ליכנס דרך הפתח ופתיחת הוידוי אליה. וע"ד חטאתי שהוא פגם קל לא יעלה למעלה ממנו וזהו אודיעך למלכות…

אור יקר: ועל דא חטאתי אודיעך למלכותא פירוש והשתא ניחא דנקט הכא בלשון נוכח אודיעך מפני שעיקר הוידוי אליה כדי שיכנס לפנים כדפירשנו.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: