׳חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי... אודה עלי פשעי לה'׳
הפותח פתחי תשובה בהודאת חטאיו כדוד המלך
ר' חייא ור' יוסי בדרך: פתח ר' חייא ׳חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי׳ - המכסה חטאיו לא נפתח לו פתח תשובה
רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, נִשְׁתַּדֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה, בְּדִבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין. פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךְ וְגוֹ'׳ (תהלים לב, ה), מִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁכָּל אָדָם שֶׁמְּכַסֶּה אֶת חֲטָאָיו וְאֵינוֹ מְפָרֵשׁ אוֹתָם לִפְנֵי הקב"ה וִיבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, לֹא נוֹתְנִים לוֹ לִפְתֹּחַ פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ (מכסה) מִמֶּנּוּ. וְאִם הוּא מְפָרֵשׁ אוֹתָם לִפְנֵי הקב"ה, הקב"ה חָס עָלָיו, וְיִתְגַּבְּרוּ הָרַחֲמִים עַל הַדִּין.
בלשון הזוהר
רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי בְּאוֹרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לְרִבִּי חִיָּיא, נִשְׁתַּדֵּל בְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, בְּמִלֵּי דְּעַתִּיק יוֹמִין. פָּתַח רִבִּי חִיָּיא וְאָמַר, ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וגוֹ'׳ (תהילים לב, ה), מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּכָל בַּר נָשׁ דִּמְכַסֵּי חֶטְאוֹי ולָא מְפֹרָשׁ לוֹן קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְיִתְבַּע עָלַיְיהוּ רַחֲמֵי, לָא יָהֲבִין לֵיהּ לְמִפְתַח פִּתְחָא דִּתְשׁוּבָה, בְּגִין דְּאִיהוּ אִכְסִיף (נ"א מכסי) מִנֵּיהּ. וְאִי אִיהוּ פָּרִישׁ לוֹן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָיִיס עָלֵיהּ וְיִתְגַּבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא.
כל שכן אם בוכה שכל הפתחים הסתומים נפתחים - ׳זבח תודה יכבדנני׳ שני כיבודים למעלה ולמטה
וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא בּוֹכֶה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַפְּתָחִים הַסְּתוּמִים הוּא פּוֹתֵחַ, וּתְפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת. וְעַל זֶה פְּרִישַׁת חֲטָאָיו, כָּבוֹד הוּא לַמֶּלֶךְ לְהַגְבִּיר רַחֲמִים עַל דִּין. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳זֹּבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי׳ (תהלים נ, כג) - מַה זֶּה יְכַבְּדָנְנִי? שְׁנֵי כִבּוּדִים הֵם, אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה. אֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד בָּעוֹלָם הַבָּא.
בלשון הזוהר
וכָּל שֶׁכֵּן אִי אִיהוּ בָּכֵי, דְּהָא כָּל פִּתְחִין סְתִימִין אִיהוּ פָּתַח, וְאִתְקַבָּל צְלוֹתֵיהּ, וְעַל דָּא, פְּרִישׁוּ דְּחֶטְאוֹי, יְקָרָא הוּא דְּמַלְכָּא, לְאַגְבָּרָא רַחֲמֵי עַל דִּינָא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי׳ (תהילים נ, כג). מַהוּ יְכַבְּדָנְנִי. תְּרֵין כִּבוּדִין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא, חַד בְּעָלְמָא דֵּין, וְחַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
קושיית הפסוק: מדוע ׳חטאתי אודיעך׳ ואחר כך ׳אודה עלי פשעי לה'׳ שוב
הַפָּסוּק הַזֶּה קָשֶׁה בַּכֹּל, בְּרֹב דְּבָרִים, שֶׁהֲרֵי ׳בְּאוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ מַסְפִּיק, מַה זֶּה ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךְ וַעֲונִי לֹא כִסִּיתִי׳ (תהלים לב, ה) - וְאַחַר כָּךְ ׳אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ - לַה'? וְעוֹד, שֶׁהֲרֵי ׳אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ לַה', לְךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת!
בלשון הזוהר
הַאי קְרָא קַשְׁיָא בְּכֹלָּא, בִּסְגִיאוּת מִלִּין, דְּהָא בְּאוֹדֶה עֲלֵי פְּשָׁעַי סַגִי. מַהוּ ׳חָטָאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לא כִסִּיתִי׳, וּלְבָתַר ׳אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ לַיהו"ה, וְעוֹד דְּהָא ׳אוֹדֶה עֲלֵי פְּשָׁעַי׳ לַיהו"ה, לְךָ מִבָּעֵי לֵיהּ.
דוד אמר הכל ברוח הקדש למלכות שמים - הוא שליח מהתחתונים לעליונים, ׳אודה עלי פשעי לה'׳ למלך הקדוש
אֶלָּא דָּוִד, אֶת כָּל דְּבָרָיו הוּא אָמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר אֶת זֶה לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא שָׁלִיחַ מֵהַתַּחְתּוֹנִים אֶל הָעֶלְיוֹנִים, וּמֵעֶלְיוֹנִים אֶל הַתַּחְתּוֹנִים, וּמִי שֶׁרוֹצֶה אֶת הַמֶּלֶךְ, הוּא מוֹדִיעַ לָהּ בָּרִאשׁוֹנָה. וְעַל כֵּן ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךְ׳, (למלכות הַשָּׁמַיִם אָמַר) ׳וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי׳ (תהלים לב, ה), מִצַּדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי׳ - לַה' - זֶהוּ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁכָּל הַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, וְהַשָּׁלוֹם שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהַכְנִיס לְפָנָיו - בְּהוֹדָאָה. שֶׁהֲרֵי כָּךְ נִקְרָבִים שְׁלָמִים בְּהוֹדָאָה, שֶׁכָּתוּב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ - ׳וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲון חַטָּאתִי סֶלָה׳ - זֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הַמָּקוֹם שֶׁעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרוּי. מִשּׁוּם כָּךְ הַפָּסוּק הַזֶּה אוֹחֵז בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
אֶלָּא דָּוִד, כָּל מִלּוֹי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַמָרָן, וּלְמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָּא אָמַר, בְּגִין דְּאִיהִי שְׁלִיחָא מִתַּתָּאֵי לְעִילָּאֵי, וּמֵעִילָּאֵי לְתַּתָּאֵי, וּמַאן דְּבָעֵי לְמַלְכָּא, לָהּ אוֹדַע בְּקַדְמִיתָא. וְעַל דָּא ׳חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ׳, (ד"א למלכותא דשמיא קאמר) ׳וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי׳, מִצַּדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם. ׳אָמַרְתִי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהו"ה׳, דָּא מַלְכָּא קַדִישָׁא, דִּשְׁלָמָא כֹּלָּא דִּילֵיהּ, וּשְׁלָמָא דְּבָעֵי בַּר נָשׁ לְאַעֲלָאָה קָמֵיהּ בְּהוֹדָאָה. דְּהָא שְׁלָמִים הָכִי מִתְקָרְבִין בְּהוֹדָאָה, דִּכְתִיב ׳עַל זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו׳ (ויקרא ז, יג). ׳וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה׳ (תהילים לב, ה). דָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, אֲתַר דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שַׁרְיָא. בְּגִין כָּךְ, הַאי קְרָא אָחִיד בְּכֹלָּא.
המבקש בקשתו למלך צריך ליחד השם הקדוש - ר' יוסי: מי חכם כדוד ששמר פתח המלך
כְּמוֹ זֶה מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לַמֶּלֶךְ, צָרִיךְ לְיַחֵד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בִּרְצוֹנוֹ, מִמַּטָּה לְמַעְלָה וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה, וְלִקְשֹׁר הַכֹּל בְּקֶשֶׁר אֶחָד, וּבְאוֹתוֹ קֶשֶׁר נִמְצֵאת בַּקָּשָׁתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, מִי הֶחָכָם לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ כְּמוֹ דָוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא הָיָה שׁוֹמֵר אֶת פֶּתַח הַמֶּלֶךְ? אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, וְעַל כֵּן הַתּוֹרָה לִמְּדָה אוֹתָנוּ אֶת דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לָלֶכֶת אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְגוֹ'׳ (דברים יג, ה).
בלשון הזוהר
כְּגַוונָא דָּא, מַאן דְּיִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ לְמַלְכָּא, בָּעֵי לְיַחֲדָא שְׁמָא קַדִישָׁא בִּרְעוּתֵיהּ, מִתַּתָּא לְעֵילָּא וּמֵעֵילָּא לְתַּתָּא, וּלְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בְּחַד קִשְׁרָא, וּבְהַהוּא קִשּׁוּרָא אִשְׁתְּכַח בָּעוּתֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מַאן הוּא חַכִּימָא, לְמִתְבַּע בָּעוּתֵיהּ כְּדָוִד מַלְכָּא, דְּהוּא הֲוָה נָטִיר פִּתְחָא דְּמַלְכָּא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא ודַאי הָכִי הוּא. וְעַל דָּא אוֹרַיְיתָא אוֹלִיף לָן, אָרְחֵי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, בְּגִין דְּנִנְדַּע לְמֵיהַךְ אֲבַתְרֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אַחֲרֵי יהו"ה אֱלהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וגוֹ'׳ (דברים יג, ה).
׳קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו׳
גלות כנסת ישראל וחורבן הבית, ומעשה המערה בדרך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.