׳קול ברמה נשמע... רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו׳
גלות כנסת ישראל וחורבן הבית, ומעשה המערה בדרך
ר' יוסי פתח ׳כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי׳ - הקב"ה עצמו אומר זאת
רַבִּי יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, ׳כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'׳ (ירמיה לא, טו). ׳כֹּה אָמַר ה'׳ - הֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּבִיא מַתְחִיל לְדַבֵּר, הָיוּ דְבָרִים נוֹדָעִים, וְכָאן ׳כֹּה אָמַר ה'׳ - הַזֶּה, הקב"ה. וּמָה אָמַר? ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי פָּתַח ואָמַר, ׳כֹּה אָמַר יהו"ה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי וְגוֹ'׳ (ירמיהו לא, טו). ׳כֹּה אָמַר יהו"ה׳, הָא אוּקְמוּהָ, בְּכָל אֲתַר דִּנְבִיאָה שָׁרֵי לְמַלְּלָא, הֲווֹ מִלּוֹי אִשְׁתְּמוֹדְעָן, וְהָכָא הַאי ׳כֹּה אָמַר יהו"ה׳, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמַה אָמַר, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע׳.
ביום חורבן הבית וגלות ישראל - כנסת ישראל גורשה מבית המלך, ירדה ובכתה על מדורה החרב
כָּךָ שָׁנִינוּ, שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה וְיִשְׂרָאֵל הָלְכוּ לַגָּלוּת, רֵחַיִם עַל צַוְּארֵיהֶם וִידֵיהֶם מְהֻדָּקוֹת לְאָחוֹר, וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל גֹּרְשָׁה מִבֵּית הַמֶּלֶךְ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, בְּשָׁעָה שֶׁיָּרְדָה אָמְרָה: אֵלֵךְ בָּרִאשׁוֹנָה וְאֶבְכֶּה עַל מְדוֹרִי, וְעַל בָּנַי, וְעַל בַּעְלִי. כְּשֶׁיָּרְדָה, רָאֲתָה אֶת מְקוֹמָהּ חָרֵב, וְכַמָּה דָם שֶׁל חֲסִידִים שָׁפוּךְ בְּתוֹכוֹ, וְהַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ וְהַבַּיִת נִשְׂרָף בָּאֵשׁ.
בלשון הזוהר
הָכִי תָּנֵינָן, דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְשָׁא לְתַּתָּא, וְיִשְׂרָאֵל אַזְלוּ בְּגָלוּתָא, רֵיחַיִין עַל צַאוָרֵיהוֹן, וִידֵיהוֹן מְהַדְּקָן לַאֲחוֹרָא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אִתְתְּרָכַת מִבֵּית מַלְכָּא לְמֵיהַךְ בַּתְרֵיהוֹן. בְּשַׁעֲתָא דְּנַחְתַּת, אַמְרַת אֵיהָךְ בְּקַדְמִיתָא וְאֶבְכֶּה עַל מָדוֹרָאי, וְעַל בָּנַי, וְעַל בַּעֲלִי. כַּד נַחְתַּת, חָמַת אַתְרָהָא חָרִיב, וְכַמָּה דָּמָא דְּחָסִידֵי אִתּוֹשַׁד בְּגַוָּוה, והֵיכָלָא קַדִּישָׁא וּבֵיתָא אִתּוֹקַד בְּאֶשָּׁא.
הרימה קול שהגיע למעלה - ׳רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי איננו׳ כי המלך עלה למעלה
אָז הֵרִימָה קוֹל, וְרָעֲשׁוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, וְהַקּוֹל הִגִּיעַ לְמַעְלָה עַד לַמָּקוֹם שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁרוּי בּוֹ, וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לְהַחֲזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, עַד שֶׁיָּרְדוּ כַּמָּה אוּכְלוּסִים וְכַמָּה מַחֲנוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְלֹא קִבְּלָה תַנְחוּמִים מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו) - שֶׁלֹּא קִבְּלָה מֵהֶם תַּנְחוּמִים. ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳ - מִשּׁוּם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָיָה עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְלֹא נִמְצָא בְתוֹכָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳, וְלֹא כָתוּב כִּי אֵינָם.
בלשון הזוהר
כְּדֵין אֲרִימַת קָלָא, וְאִתְרְגִישׁוּ עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי, וּמָטָא קָלָא לְעֵילָּא, עַד אֲתַר דְּמַלְכָּא שָׁרֵי בֵּיהּ. וּבָעָא מַלְכָּא לְאָהַדְרָא עָלְמָא לְתֹהוּ וָבֹהוּ, עַד דְּנַחְתּוּ כַּמָה אוֹכְלוֹסִין, וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין, לָקֳבְלָהּ וְלָא קִבְּלָה תַּנְחוּמִין מִנַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ׳, דְּלָא קִבְּלָה מִנַּיְיהוּ תַּנְחוּמִים. ׳כִּי אֵינֶנּוּ׳: בְּגִין דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא הֲוָה סָלִיק לְעֵילָּא לְעֵילָּא, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּגַוָּוהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אֵינְנּוּ׳, ולָא כְּתִיב כִּי אֵינָם.
קושיית ר' חייא: מה זה ׳רחל מבכה על בניה׳ - זו כנסת ישראל אשת יעקב, ׳רחל עקרה׳
׳אָמַר לוֹ׳ רַבִּי חִיָּיא, מַה זֶּה ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו)? ׳אָמַר לוֹ׳, לָמַדְנוּ שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, וְזוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וַדַּאי, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל׳ - וְכָתוּב ׳וְרָחֵל עֲקָרָה׳ (בראשית כט, לא). וְכָתוּב שָׁם, ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהלים קיג, ט).
בלשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָּיא, מַאי ׳רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ׳ (ירמיה לא, טו). אָמַר לֵיהּ אוֹלִיפְנָא, דְּהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְדָא אִנְתּוּ דְּיַעֲקֹב ודַאי, דִּכְתִּיב ׳וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל׳ (בראשית כט, יח). וּכְתִיב, ׳ורָחֵל עֲקָרָה׳ (בראשית כט, יח). וּכְתִיב, הָתָם ׳מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהילים קיג, ט).
דבר אחר ׳כי איננו׳ - שהסתלק למעלה והתרחק, איננו בזיווג עמה ואיננו שיימצא שמו הגדול
דָּבָר אַחֵר כִּי אֵינֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת וְגוֹ'׳ (בראשית לט, ט) '. אֵינֶנּוּ - שֶׁהֲרֵי הִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה וְהִתְרַחֵק מֵהַכֹּל. אֵינֶנּוּ - בְּזִוּוּג עִמָּהּ. אֵינֶנּוּ - שֶׁיִּמָּצֵא שְׁמוֹ הַגָּדוֹל.
בלשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר כִּי אֵינֶנּוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר, ׳אֵינֶנּוּ גָּדוֹל בַּבַּיִת וְגוֹ'׳ (בראשית לט, ט), אֵינֶנּוּ - דְּהָא אִסְתָּלִיק לְעֵילָּא וְאִתְרְחִיק מִכֹלָּא. אֵינֶנּוּ: בְּזִוּוּגָא בָּה. אֵינֶנּוּ: לְאִשְׁתַּכְּחָא ׳שְׁמֵיהּ רַבָּא׳ (שמות קס", ה).
מאיזה מקום התחילה לגלות - מבית המקדש ואחר כך בכל הארץ, ישבה במדבר שלושה ימים ואמרה איכה
אָמַר רַבִּי חִיָּיא, מֵאֵיזֶה מָקום הִתְחִילָה לִגְלות? אָמַר לוֹ, מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם שָׁרְתָה, וְאַחַר כָּךְ סוֹבְבָה ׳בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל׳. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצְאָה מִן הָאָרֶץ, עָמְדָה עַל הַמִּדְבָּר וְיָשְׁבָה שָׁם שְׁלֹשָׁה יָמִים, הִנְהִיגָה אֶת אוּכְלוּסֶיהָ וּמַחֲנוֹתֶיהָ (וישי בותיה) וְתוֹשָׁבֶיהָ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ, וְקָרְאָה עָלֶיהָ ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד וְגוֹ'׳. בָּכוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי חִיָּיא, מֵאָן אֲתַר שַׁרְיָא לְאִתְגַלָּאָה. אָמַר לֵיהּ, מִבֵּי מַקְדְשָׁא. דְּתַמָּן שַׁרְיָא וּלְבָתַר אַסְחָרַת כָּל אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל. לְבָתַר כַּד נַפְקַת מִן אַרְעָא, קָמַת עַל מַדְבְּרָא וְיָתִיבַת תַּמָּן תְּלַת יוֹמִין. דַּבְּרַת אוּכְלֻסָהָא וּמַשִּׁירְיָיהָא (ס"א ומתיבתהא) וְיַתְבָהָא מִבֵּי מַלְכָּא, וְקָרָאתָ עָלָהּ ׳אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד וגוֹ'׳ (איכה א, א). בָּכוּ רִבִּי חִיָּיא ורִבִּי יוֹסֵי.
לא גלו ישראל עד שנמצאו מנהיגי העולם חייבים ראשונה - כי ראשי העם הולכים ברשע וכל העם נמשכים אחריהם
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהָאָרֶץ וְלֹא נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַד שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ חַיָּבִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְעַד שֶׁמַּנְהִיגֵי הָעוֹלָם נִמְצְאוּ חַיָּבִים בָּרִאשׁוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךְ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךְ בִּלֵּעוּ׳ (ישעיה ג, יב). שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָאשֵׁי הָעָם הוֹלְכִים בְּרֶשַׁע, כָּל הָעָם נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. רַבִּי חִיָּיא אָמַר מִכָּאן, וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ - בַּמֶּה זֶה הָיָה? מִשּׁוּם שֶׁנֶּעְלַם ׳דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל׳ (ויקרא ד, יג) - שֶׁעֵינֵי הָעָם הֵם רָאשֵׁיהֶם, שֶׁכָּל הָעָם נִמְשָׁכִים אַחֲ רֵיהֶם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, לָא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא, וְלָא אִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, עַד דְּיִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ אִשְׁתְּכָּחוּ בְּחִיוּבָא קָמֵי מַלְכָּא, וְעַד דְּדַבְּרֵי עָלְמָא אִשְׁתְּכָּחוּ בְּחִיוּבָא בְּקַדְמִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אוֹרְחוֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ׳ (ישעיהו ג, יב). דְּכֵיוָן דְּרֵישֵׁי עַמָּא אַזְלִין בְּחִיוּבָא, כָּל עַמָּא אִתְמְשָׁכוּ אֲבַתְרַיְיהוּ. רִבִּי חִיָּיא אָמַר מֵהָכָא, ׳וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ׳, בְּמַאי הֲוִי. בְּגִין ׳וְנֶעְלַּם דָּבָר מֵעֵינִי הַקָּהָל׳. דְּעֵינַי עַמָּא אִינּוּן רֵישַׁיְיהוּ, דְּכָל עַמָּא אִתְמַשְּׁכָן אֲבַתְרַיְיהוּ.
הלכו וראו מקום מדושן עשבים ונהר מים - עוף פרח ורחש, נמלטו ללסטים בנס ומצאו מערה בסלע
הָלְכוּ, עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים רָאוּ מָקוֹם אֶחָד מְדֻשָּׁן בַּעֲשָׂבִים וּנְהַר מַיִם זוֹרֵם בּוֹ. יָשְׁבוּ. עַד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים, פָּרַח עוֹף אֶחָד וְרָחַשׁ לִפְנֵיהֶם. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, נָקוּם מִכָּאן, שֶׁוַּדַּאי חוֹצְבֵי הָרִים (שודדים) נִמְצָאִים כָּאן. קָמוּ וְהָלְכוּ. עַד שֶׁהֶחֱזִירוּ רָאשֵׁיהֶם, רָאוּ אוֹתָם לִסְטִים שֶׁרָצִים אַחֲרֵיהֶם. הִתְרַחֵשׁ לָהֶם נֵס וּמָצְאוּ לִפְנֵיהֶם סֶלַע אֶחָד וּבוֹ מְעָרָה אַחַת. נִכְנְסוּ לְשָׁם וְיָשְׁבוּ כָּל אוֹתוֹ יוֹם וְכָל הַלַּיְלָה.
בלשון הזוהר
אַזְלוּ. עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי חָמוּ חַד אֲתַר מְדֻשָּׁנָא בַּעֲשָׂבִין, וּנְהָר מַיָּא דְּהֲוָה נָגִיד בֵּיהּ. יָתְבוּ. עַד דַּהֲווֹ יַתְבֵי, פָּרַח חַד עוֹפָא וְרָחִישׁ קָמַיְיהוּ. אָמַר רִבִּי חִיָּיא, נִיקוּם מֵהָכָא, דְּוַדַּאי נַגְרֵי טוּרַיָּא הָכָא מִשְׁתַּכְּחִין, קָמוּ וְאַזְלוּ. עַד דְּאָהַדְרוּ רֵישַׁיְיהוּ, חָמוּ אִינּוּן לִסְטִין דְּרָהָטִין אֲבַתְרַיְיהוּ, אִתְרְחִישׁ לוֹן נִיסָא, וְאַשְׁכָּחוּ קָמַיְיהוּ חַד טִינָרָא, וְחַד מְעַרְתָּא בֵּיהּ, עָאלוּ תַּמָּן יָתְבוּ כָּל הַהוּא יוֹמָא וְכָל לֵילְיָא.
׳אל תירא עבדי יעקב כי הנני מושיעך מרחוק... ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׳
ישועת יעקב ממרחק כברק ודבורה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.