כמו שמצאנו בדבורה ׳היא שפטה את ישראל בעת ההיא׳ - אוי לדור שאין בו מי שידון אלא נוקבא אחת
ויקרא · ׳והוא ימשל בך׳ - כשגברים בחטא נשים שולטות כדבורה וחנה, וקושיית ׳אם כל עדת ישראל ישגו׳ · מאמר 47 · פיסקה 4 · דף יט ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל לָא אִתְּמַר, אֶלָּא כְּמָה דְּאַשְׁכְּחָן בִּדְבוֹרָה. דִּכְתִּיב ׳הִיא שׁוֹפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׳ (שופטים ד, ד). וְעַל דָּא תָּנֵינָן, וַוי לְבַּר נָשׁ דְּאִתְּתָא קָא מְבָרְכָא לֵיהּ לְפָתוֹרָא. כַּךְ דְּבוֹרָה, ׳הִיא שׁוֹפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׳, וַוי לְדָרָא דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ מַאן דְּדָאִין לְעַמָּא, אֶלָּא חַד נוּקְבָּא.
תרגום
אֲבָל לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמָּצָאנוּ בִדְבוֹרָה, שֶׁכָּתוּב ׳הִיא שּפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׳ (שופטים ד, ד) - וְעַל כֵּן שָׁנִינוּ, אוֹי לְאָדָם שֶׁאִשָּׁה מְבָרֶכֶת לוֹ בְּשֻׁלְחָנוֹ. כָּךְ דְּבוֹרָה, ׳הִיא שּפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׳ - אוֹי לְדוֹר שֶׁלֹּא נִמְצָא בָהֶם מִי שֶׁיָּדוּן אֶת הָעָם אֶלָּא רַק נוּקְבָּא אַחַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל לא אתמר, אלא כמה דאשכחן בדבורה. דכתיב ׳היא שופטה את ישראל בעת ההיא׳ (שופטים ד, ד). ועל דא תנינן, ווי לבר נש דאתתא קא מברכא ליה לפתורא. כך דבורה, ׳היא שופטה את ישראל בעת ההיא׳, ווי לדרא דלא אשתכח בהו מאן דדאין לעמא, אלא חד נוקבא.
התרגום: אבל לא נאמר, אלא כמו שמצאנו בדבורה, שכתוב ׳היא שפטה את ישראל בעת ההיא׳ (שופטים ד, ד) - ועל כן שנינו, אוי לאדם שאשה מברכת לו בשלחנו. כך דבורה, ׳היא שפטה את ישראל בעת ההיא׳ - אוי לדור שלא נמצא בהם מי שידון את העם אלא רק נוקבא אחת.
מן המפרשים
מקדש מלך: אבל לא אתמר וכו' פירוש שהפירוש העיקרי הוא שמדבר על הלהט שהם נשים הנזכרות: והפסוק הזה נאמר כמו בדור שהיתה דבורה שופטה את ישראל שלא היה בהם שום איש שיודע תורה ומשפט אלא חד נוקבא ולכך אמר להם נשים שאננות קומנה לעורר הדין:
הסולם: אבל לא אתמר וכו׳: אבל לא אמרו, אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה. שכתוב. היא שופטה את ישראל בעת ההיא. וע״כ למדנו, אוי לאדם, שאשתו מברכת בשבילו בשלחנו, דהיינו שמוציאה את בעלה בברכת מזונות, משום שהוא אינו יודע לברך. כך דבורה, היא שופטה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: