משל לחכם שאחז באדם רוגז ומזוין שיצא להרוג - כך יעקב אוחז ביצחק והאש שוככת
ויקרא · יום ראש השנה: עקידת יצחק ותיקונו ביעקב, קול השופר העולה ברקיעים, וטהרת השליח המכפר · מאמר 44 · פיסקה 6 · דף יח ע"ב
לשון הזוהר
וְכֵיוָן דְּעָאל בְּאַתְרָא דְּיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב אָחִיד בֵּיהּ, כְּדֵין שָׁכִיךְ אֶשָּׁא, וְאִצְטְנָנוּ גּוּמְרֵיהּ. לְבַּר נָשׁ, דְּהֲוָה רָגִיז, וְחָגַר וְזָיִין גַּרְמֵיהּ, וְנָפַק בְּרוּגְזֵיהּ לְקָטְלָא לִבְנֵי נָשָׁא. חַד חַכִּימָא קָם עַל פִּתְחָא, וְאָחִיד בֵּיהּ, אָמַר אִלְמָלֵא לָא אָחִיד בִּי וְאִתְתְּקַף בִּי, הָא קָטוּלָא בִּבְנֵי נָשָׁא אִשְׁתְּכַח. בְּעוֹד דְּאִתְתָּקָפוּ דָּא בְּדָא, וְאָחִיד דָּא בְּדָא, אִצְטְנָן רוּגְזִיהּ עַל דְּנָפַק לְקָטְלָא. נָפַק לְאוֹכָחָא, מַאן סָבִיל רוּגְזָא וְתּוּקְפָּא דְּדִינָא דְּהַהוּא בַּר נָשׁ. הֱוִי אֵימָא, דָּא דְּקָאִים אֲפִּתְחָא.
תרגום
וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנָס לִמְקוֹמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב אוֹחֵז בּוֹ, אֲזַי הָאֵשׁ שׁוֹכֶכֶת וְהַגֶּחָלִים מִצְטַנְּנִים. לְאָדָם שֶׁהָיָה רוֹגֵז, וְחָגַר וְשָׂם עָלָיו כְּלֵי זַיִן, וְיָצָא מְרֻגָּז לַהֲרֹג אֲנָשִׁים. חָכָם אֶחָד עָמַד עַל הַפֶּתַח וְאָחַז בּוֹ. אָמַר: אִלְמָלֵא לֹא הֶחֱזִיק בִּי וְתָפַס אוֹתִי, הֲרֵי הָיָה נִמְצָא הֶרֶג שֶׁל אֲנָשִׁים. בְּעוֹד שֶׁהֶחֱזִיקוּ זֶה בָזֶה וְאָחֲזוּ זֶה בָזֶה, הִצְטַנֵּן רָגְזוֹ עַל שֶׁיָּצָא לַהֲרֹג. יָצָא לְהוֹכִיחַ - מִי סוֹבֵל אֶת הָרֹגֶז וְחֹזֶק הַדִּין שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם? הֱוֵה אוֹמֵר, זֶה שֶׁעָמַד עַל הַפֶּתַח.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכיון דעאל באתרא דיעקב, ויעקב אחיד ביה, כדין שכיך אשא, ואצטננו גומריה. לבר נש, דהוה רגיז, וחגר וזיין גרמיה, ונפק ברוגזיה לקטלא לבני נשא. חד חכימא קם על פתחא, ואחיד ביה, אמר אלמלא לא אחיד בי ואתתקף בי, הא קטולא בבני נשא אשתכח. בעוד דאתתקפו דא בדא, ואחיד דא בדא, אצטנן רוגזיה על דנפק לקטלא. נפק לאוכחא, מאן סביל רוגזא ותוקפא דדינא דההוא בר נש. הוי אימא, דא דקאים אפתחא.
התרגום: וכיון שנכנס למקומו של יעקב, ויעקב אוחז בו, אזי האש שוככת והגחלים מצטננים. לאדם שהיה רוגז, וחגר ושם עליו כלי זין, ויצא מרגז להרג אנשים. חכם אחד עמד על הפתח ואחז בו. אמר: אלמלא לא החזיק בי ותפס אותי, הרי היה נמצא הרג של אנשים. בעוד שהחזיקו זה בזה ואחזו זה בזה, הצטנן רגזו על שיצא להרג. יצא להוכיח - מי סובל את הרגז וחזק הדין של אותו אדם? הוה אומר, זה שעמד על הפתח.
מן המפרשים
אור החמה: לבר נש דהוה רגיז סוד הגבורה. וחגר וזיין גרמי' היינו כחות הדין שהם ג"כ מתעוררים לפעול ע"י אשה. ונפק ברוגזיה בתוקף הדין שבה. לקטלא בני נשא מפני שאינם זכאים והדין מחייבם: חד חכימא הת"ת קאים על פתחא שהוא על המלכות שדרך בה מוצא…
הסולם: וכיון דעאל באתרא וכו' : וכיון שיצחק, שהוא קו שמאל, נכנס במקומו של יעקב, שהוא קו אמצעי, ויעקב אחז בו, דהיינו בכח המסך דחירק שבו, (כנ"ל לך לך י"ג אות כ"ב ד"ה ונתבאר) אז שקט האש ונצטננו הגחלים שלו, דהיינו הדינים של קו שמאל. בדומה…