ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 44: יום ראש השנה: עקידת יצחק ותיקונו ביעקב, קול השופר העולה ברקיעים, וטהרת השליח המכפר › פיסקה 11 (יח ע"ב)

ביום הזה צריך העם להסתכל באדם שלם היודע דרכי המלך - לזמן קול שופר בכוונת הלב

ויקרא · יום ראש השנה: עקידת יצחק ותיקונו ביעקב, קול השופר העולה ברקיעים, וטהרת השליח המכפר · מאמר 44 · פיסקה 11 · דף יח ע"ב

לשון הזוהר

בְּהַאי יוֹמָא, בָּעֵי עַמָּא לְאִסְתַּכְּלָא בְּבַּר נָשׁ שְׁלִים מִכֹּלָּא, דְּיָדַע אָרְחוֹי דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּיָדַע בִּיקָרָא דְּמַלְכָּא, דְּיִבְעֵי עָלַיְיהוּ בָּעוּתָא בְּהַאי יוֹמָא. וּלְזִמְנָא קָל שׁוֹפָרָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין, בְּכַוָונָה דְּלִבָּא, בְּחָכְמְתָא, בִּרְעוּתָא, בִּשְׁלִימוּ. בְּגִין דְּיִסְתָּלַק דִּינָא עַל יְדוֹי מִן עָלְמָא. וַוי לְאִינּוּן דִּשְׁלִיחָא דִּלְהוֹן לָא אִשְׁתְּכַח כְּדְקָא יֵאוֹת, דְּהָא חוֹבֵי עָלְמָא (עמא) אַתְיָין לְאַדְכְּרָא בְּגִינֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחטָא׳, דְּהוּא שְׁלִיחָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל, ׳לְאַשְׁמַת הָעָם׳ הוּא, בְּגִין דְּדִינָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ.

תרגום

בַּיּוֹם הַזֶּה צָרִיךְ הָעָם לְהִסְתַּכֵּל בְּאָדָם שָׁלֵם מִכֹּל, שֶׁיּוֹדֵעַ אֶת דַּרְכֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ בִּכְבוֹד הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם בַּקָּשָׁה בַּיּוֹם הַזֶּה, וּלְזָמֵן קוֹל שׁוֹפָר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, בְּכַוָּנַת הָלֵּב, בְּחָכְמָה, בְּרָצוֹן וּבִשְׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁיִּסְתַּלֵּק הַדִּין עַל יָדוֹ מִן הָעוֹלָם. אוֹי לְאוֹתָם שֶׁהַשָּׁלִיחַ שֶׁלָּהֶם לֹא נִמְצָא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי חֲטָאֵי הָעוֹלָם (הָעָם) בָּאִים לְהִזָּכֵר בִּגְלָלוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא׳ (ויקרא ד, ג) - שֶׁהוּא שְׁלִיחָם שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל - ׳לְאַשְׁמַת הָעָם׳ - הוּא, מִשּׁוּם שֶׁהַדִּין שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בהאי יומא, בעי עמא לאסתכלא בבר נש שלים מכלא, דידע ארחוי דמלכא קדישא, דידע ביקרא דמלכא, דיבעי עלייהו בעותא בהאי יומא. ולזמנא קל שופרא בכלהו עלמין, בכוונה דלבא, בחכמתא, ברעותא, בשלימו. בגין דיסתלק דינא על ידוי מן עלמא. ווי לאינון דשליחא דלהון לא אשתכח כדקא יאות, דהא חובי עלמא (עמא) אתיין לאדכרא בגיניה. הדא הוא דכתיב, ׳אם הכהן המשיח יחטא׳, דהוא שליחא דכל ישראל, ׳לאשמת העם׳ הוא, בגין דדינא שריא עלייהו.

התרגום: ביום הזה צריך העם להסתכל באדם שלם מכל, שיודע את דרכי המלך הקדוש, שיודע בכבוד המלך שיבקש עליהם בקשה ביום הזה, ולזמן קול שופר בכל העולמות, בכונת הלב, בחכמה, ברצון ובשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מן העולם. אוי לאותם שהשליח שלהם לא נמצא כראוי, שהרי חטאי העולם (העם) באים להזכר בגללו. זהו שכתוב, ׳אם הכהן המשיח יחטא׳ (ויקרא ד, ג) - שהוא שליחם של כל ישראל - ׳לאשמת העם׳ - הוא, משום שהדין שורה עליהם.

מן המפרשים

הסולם: בהאי יומא בעי וכו' : ביום הזה צריך העם לראות, שאדם שלם בכל, היודע דרכיו של מלך הקדוש, ויודע יקרו של המלך, שיתפלל עליהם את התפלה ביום הזה, ושיזמן קול שופר בכל העולמות בכוונת הלב, בחכמה, ברצון, בשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: