רב המנונא סבא: תפילת ראש השנה וקול השופר של הצדיק - כשעולה כל המקטרגים נדחים מפניו
ויקרא · יום ראש השנה: עקידת יצחק ותיקונו ביעקב, קול השופר העולה ברקיעים, וטהרת השליח המכפר · מאמר 44 · פיסקה 10 · דף יח ע"ב
לשון הזוהר
עַל דָּא אַשְׁכַּחְנָא בְּסִפְרָא דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, בְּאִינּוּן צְלוֹתֵי דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דְּהֲוָה אָמַר, צְלוֹתָא וְקֹל שׁוֹפָרָא (דההוא קול) דְּאַפִּיק הַהוּא זַכָּאָה, דְּאִשְׁתְּכַח מִרוּחֵיהּ וּמִנַפְשֵׁיהּ בְּהַהוּא שׁוֹפָרָא, דְּהַהוּא קוֹל סָלִיק לְעֵילָּא. וּבְהַהוּא יוֹמָא קַיְימִין וּמִשְׁתַּכְחֵי מְקַטְרְגִין לְעֵילָּא. וְכַד סָלִיק הַהוּא קָלָא דְּשׁוֹפָרָא, כֻּלְּהוּ אִתְדַּחְיָין קָמֵיהּ, וְלָא יַכְלִין לְקַיְּימָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּיַדְעִין לְכַוְּונָא רְעוּתָא לְקָמֵי מָארֵיהוֹן, וְיַדְעִין לְתַקְּנָא עָלְמָא בְּהַאי יוֹמָא, בְּקָל שׁוֹפָרָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהילים פט, טז). יוֹדְעֵי, וְלָא תּוֹקְעֵי.
תרגום
וְעַל זֶה מָצָאנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא בְּאוֹתָן תְּפִלּוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה אוֹמֵר, הַתְּפִלָּה וְקוֹל הַשּׁוֹפָר (שֶׁאוֹתוֹ קוֹל) שֶׁמּוֹצִיא אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, שֶׁנִּמְצָא מֵרוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ בְּאוֹתוֹ הַשּׁוֹפָר שֶׁל אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה. וּבְאוֹתוֹ יוֹם עוֹמְדִים וְנִמְצָאִים מְקַטְרְגִים לְמַעְלָה. וּכְשֶׁעוֹלֶה אוֹתוֹ קוֹל הַשּׁוֹפָר, כֻּלָּם נִדְחִים לְפָנָיו וְלֹא יְכוֹלִים לַעֲמֹד. אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁיּוֹדְעִים לְכַוֵּן אֶת הָרָצוֹן לִפְנֵי רִבּוֹנָם וְיוֹדְעִים לְתַקֵּן עוֹלָם בַּיּוֹם הַזֶּה בְּקוֹל שׁוֹפָר. וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳ (תהלים פט, טז) - יוֹדְעֵי, וְלֹא תוֹקְעֵי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: על דא אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא, באינון צלותי דראש השנה, דהוה אמר, צלותא וקל שופרא (דההוא קול) דאפיק ההוא זכאה, דאשתכח מרוחיה ומנפשיה בההוא שופרא, דההוא קול סליק לעילא. ובההוא יומא קיימין ומשתכחי מקטרגין לעילא. וכד סליק ההוא קלא דשופרא, כלהו אתדחיין קמיה, ולא יכלין לקיימא. זכאה חולקיהון דצדיקייא, דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון, וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא, בקל שופרא. ועל דא כתיב, ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ (תהילים פט, טז). יודעי, ולא תוקעי.
התרגום: ועל זה מצאנו בספרו של רב המנונא סבא באותן תפלות של ראש השנה שהיה אומר, התפלה וקול השופר (שאותו קול) שמוציא אותו הצדיק, שנמצא מרוחו ונפשו באותו השופר של אותו הקול שעולה למעלה. ובאותו יום עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה. וכשעולה אותו קול השופר, כלם נדחים לפניו ולא יכולים לעמד. אשרי חלקם של הצדיקים שיודעים לכון את הרצון לפני רבונם ויודעים לתקן עולם ביום הזה בקול שופר. ועל זה כתוב, ׳אשרי העם יודעי תרועה׳ (תהלים פט, טז) - יודעי, ולא תוקעי.
מן המפרשים
הסולם: על דא אשכחנא וכו': ע"כ מצאתי בספרו של רב המנונא סבה באלה התפלות של ראש השנה, שהיה אומר , התפלה וקול השופר שמוציא הצדיק בשופר ההוא, היוצא מרוחו ונפשו, קול ההוא עולה למעלה. וביום ההוא עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה וכשעולה קול…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: