ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 36: ׳והשיב את הגזלה׳ - שם היראה התחתונה כעליונה, והמתקן מעשיו משיב מעינות המים למקומם › פיסקה 2 (טז ע"א)

ר' יצחק: ׳נפש׳ ולא רוח ולא נשמה - מי שרוצה לתקן מעשיו משיב מעינות המים למקומם

ויקרא · ׳והשיב את הגזלה׳ - שם היראה התחתונה כעליונה, והמתקן מעשיו משיב מעינות המים למקומם · מאמר 36 · פיסקה 2 · דף טז ע"א

לשון הזוהר

מַה כְּתִיב לְעֵילָּא, נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא. (י"ג:) כִּדְקָאַמָרָן, דְּאוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּוְּוהִין עָלֵיהּ, וְאַמְרֵי נֶפֶשׁ כִּי תֶחטָא וְגוֹ'. וּכְתִיב ׳נֶפֶשׁ כִּי תִמְעוֹל מַעַל וְגוֹ'׳. ׳אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִּשָּׁבַע וְגוֹ'׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, נֶפֶשׁ כְּתִיב, וְלָא רוּחַ, וְלָא נְשָׁמָה. והָכָא גּוּפָא (ס"א רוחא) וְנֶפֶשׁ. דִּכְתִּיב, ׳וְהָיָה כִּי יֶחטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה׳. מַאן דְּבָעֵי לְתַקְּנָא עוֹבָדוֹי, כְּמָה דְּאַמָרָן וְהֵשִׁיב. מַאן וְהֵשִׁיב, אֶלָּא כְּמַאן דִּיתַקֵּן עוֹבָדִין, בְּגִין דְּיָתִיב מַבּוּעֵי מַיָּא לְאַתְרַיְיהוּ, לְאַשְׁקָאָה נְטִיעָן, דְּהָא הוּא גָּרִים בְּחוֹבוֹי לְאִתְמַנְעָא מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא ׳וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ'׳. כְּמָה דְּאִתְּמַר. (ע"כ)

תרגום

מַה כָּתוּב לְמַעְלָה? נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַתּוֹרָה והקב"ה תְּמֵהִים עָלָיו וְאוֹמְרִים, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְגוֹ'? וְכָתוּב ׳נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְגוֹ'׳ - ׳אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע וְגוֹ'׳ (ויקרא ה, ד). אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּתוּב נֶפֶשׁ, וְלֹא רוּחַ, וְלֹא נְשָׁמָה, וְכָאן גּוּף (רוּחַ) וָנֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהָיָה כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה׳ - מִי שֶׁרוֹצֶה לְתַקֵּן אֶת מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ וְהֵשִׁיב. מִי זֶה וְהֵשִׁיב? אֶלָּא כְּמִי שֶׁיְּתַקֵּן מַעֲשִׂים, כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיב מַעַיְנוֹת הַמַּיִם לִמְקוֹמָם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַנְּטִיעוֹת, שֶׁהֲרֵי הוּא גָּרַם בַּחֲטָאָיו לִמְנֹעַ מֵהֶם. וְעַל זֶה - ׳וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה וְגוֹ'׳ - כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מה כתיב לעילא, נפש כי תחטא. (י"ג:) כדקאמרן, דאורייתא וקודשא בריך הוא תווהין עליה, ואמרי נפש כי תחטא וגו'. וכתיב ׳נפש כי תמעול מעל וגו'׳. ׳או נפש כי תשבע וגו'׳. אמר רבי יצחק, נפש כתיב, ולא רוח, ולא נשמה. והכא גופא (ס"א רוחא) ונפש. דכתיב, ׳והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה׳. מאן דבעי לתקנא עובדוי, כמה דאמרן והשיב. מאן והשיב, אלא כמאן דיתקן עובדין, בגין דיתיב מבועי מיא לאתרייהו, לאשקאה נטיען, דהא הוא גרים בחובוי לאתמנעא מנייהו. ועל דא ׳והשיב את הגזלה וגו'׳. כמה דאתמר. (ע"כ)

התרגום: מה כתוב למעלה? נפש כי תחטא. כמו שאמרנו, שהתורה והקב"ה תמהים עליו ואומרים, נפש כי תחטא וגו'? וכתוב ׳נפש כי תמעל מעל וגו'׳ - ׳או נפש כי תשבע וגו'׳ (ויקרא ה, ד). אמר רבי יצחק, כתוב נפש, ולא רוח, ולא נשמה, וכאן גוף (רוח) ונפש, שנאמר ׳והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה׳ - מי שרוצה לתקן את מעשיו, כמו שאמרנו והשיב. מי זה והשיב? אלא כמי שיתקן מעשים, כדי שישיב מעינות המים למקומם להשקות את הנטיעות, שהרי הוא גרם בחטאיו למנע מהם. ועל זה - ׳והשיב את הגזלה וגו'׳ - כמו שנתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: נפש כתיב ולא רוח ונשמה שאלו הם מסתלקים ממנו ואין פגם נמצא בהם ואפשר כי הנפש היא המתפתה בחברת יצה"ר וחוטאת אמנם רוח ונשמה אינם חוטאין ולא מתפתין אחר יצה"ר אמנם נפגמים על כרחם מסבתם. והכא גופא ונפש ששניהם יחד נפתים אחר התאוה…

הסולם: והשיב את הגזלה: שם שאלו החברים. מפני מה בגזלה כתוב, והשיב את הגזלה ולא יותר, ובגנב כתוב שישלם כפל, וארבעה וחמשה. ומשיב, אלא כך העמדנו, זה, הגזלן, השוה יראה עליונה לתחתונה, ליראת אדם. כלומר שאינו ירא לא מהקב״ה ולא מאנשים. וזה…

אור יקר: נפש כי תחטא היא מתפתית בחברת יצר הרע וחוטאת וזה צודק יותר מפני שבתיקונים מוכח שהנשמה והרוח נפגמין ונכרתין לפעמים בסוד פעמים שלש עם גבר ופירשנו בפרשת בראשית שער (?) סימן!(?)

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: