ר' יהודה: מיום שנחרב בית המקדש אין יום בלי כעס - כי נשבע הקב"ה שלא יכנס לירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל למטה
ויקרא · ארבע תקופות השנה שבהן הקול נפסק - ומיום חורבן הבית אין יום בלי כעס עד שיכנסו ישראל לירושלים · מאמר 34 · פיסקה 2 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, תָּנֵינָן, מִן יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בִּי מַקְדְּשָׁא, לֵית יוֹמָא דְּלָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ רִתְחָא בִּישָׁא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּתָנֵינָן, אָמַר רִבִּי יוּדָאִי אָמַר רִבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלא יִכָּנֵס בִּיְרוּשָׁלַם דִּלְעֵילָּא, עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל בִּיְרוּשָׁלַ ם דִּלְתַתָּא. וּבְגִין כַּךְ, רִתְחָא אִשְׁתְּכַחַת בְּעָלְמָא.
תרגום
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, שָׁנִינוּ, מִיּוֹם שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אֵין יוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָא בּוֹ כַּעַס רַע, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יוּדָאִי אָמַר רַבִּי יֵיסָא, נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה עַד שֶׁיִּכָּנְסוּ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִמְצֵאת רִתְחָה בָּעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי יהודה, תנינן, מן יומא דאתחרב בי מקדשא, לית יומא דלא אשתכח ביה רתחא בישא. מאי טעמא. משום דתנינן, אמר רבי יודאי אמר רבי ייסא, נשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס בירושלם דלעילא, עד שיכנסו ישראל בירושל ם דלתתא. ובגין כך, רתחא אשתכחת בעלמא.
התרגום: אמר רבי יהודה, שנינו, מיום שנחרב בית המקדש אין יום שלא נמצא בו כעס רע, מה הטעם? משום ששנינו, אמר רבי יודאי אמר רבי ייסא, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו ישראל לירושלים של מטה. ומשום כך נמצאת רתחה בעולם.
מן המפרשים
הסולם: א"ר יהודה וכו': אר"י למדנו, מיום שנחרב בית המקדש, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, מה הטעם. הוא משום שלמדנו, א"ר יודאי א"ר ייסא, נשבע הקב"ה שלא יכנס בירושלים של מעלה, שהיא מלכות, עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא…