כשהדינים מתבשמים כל כתר שב לקיומו והאם מתבשמת - אז נקראת תשובה שלמה ויום הכפורים
ויקרא · ׳והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה׳ - שיבת כל כתר למקומו והאם לשמחתה ביום הכפורים · מאמר 33 · פיסקה 3 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
תָּאנָא, בְּשַׁעֲתָא דְּמִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי, כָּל כִּתְרָא וְכִתְרָא תָּב בְּקִיּוּמֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא. וְכַד תַּיְיבִין כָּל חַד וְחַד לְאַתְרֵיהּ, וּמִתְבָּרְכָאן כֻּלְּהוּ כַּחֲדָא, וּמִתְבַּסְּמָא אִימָּא בְּקַלְדִיטֵי גְּלִיפִין וְתַיְיבִין לְסִטְרָהָא, כְּדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה שְׁלֵימָה, וְאִתְכַּפָּר עָלְמָא, דְּהָא אִימָּא בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימָתָא יָתְבָא, דִּכְתִּיב, ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהילים קיג, ט), וּכְדֵין אִתְקְרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, דִּכְתִּיב בֵּיהּ ׳לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל חַטֹּאתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל). וּמִתְפַּתְחִין נ' תַּרְעִין דְּסִטְרִין גְּלִיפִין.
תרגום
שָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּינִים מִתְבַּשְּׂמִים וְשׁוֹלְטִים הָרַחֲמִים, כָּל כֶּתֶר וְכֶתֶר שָׁב לְקִיּוּמוֹ, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד. וּכְשֶׁשָּׁבִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִמְקוֹמוֹ וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים כְּאֶחָד, וְהָאֵם מִתְבַּשֶּׂמֶת בְּמַפְתְּחוֹת הַחֲקוּקִים וְשָׁבִים לְצִדָּהּ, אָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהָעוֹלָם מִתְכַּפֵּר, שֶׁהֲרֵי הָאֵם יוֹשֶׁבֶת בְּשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּתוּב ׳אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה׳ (תהלים קיג, ט) - וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכָּתוּב בּוֹ ׳לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם׳ (ויקרא טז, ל) - וְנִפְתָּחִים חֲמִשִּׁים שְׁעָרִים שֶׁל צְדָדִים חֲקוּקִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תאנא, בשעתא דמתבסמן דינין, ושלטין רחמי, כל כתרא וכתרא תב בקיומיה, ומתברכאן כלהו כחדא. וכד תייבין כל חד וחד לאתריה, ומתברכאן כלהו כחדא, ומתבסמא אימא בקלדיטי גליפין ותייבין לסטרהא, כדין אקרי תשובה שלימה, ואתכפר עלמא, דהא אימא בחדוותא שלימתא יתבא, דכתיב, ׳אם הבנים שמחה׳ (תהילים קיג, ט), וכדין אתקרי יום הכפורים, דכתיב ביה ׳לטהר אתכם מכל חטאתיכם׳ (ויקרא טז, ל). ומתפתחין נ' תרעין דסטרין גליפין.
התרגום: שנינו, בשעה שהדינים מתבשמים ושולטים הרחמים, כל כתר וכתר שב לקיומו, וכלם מתברכים כאחד. וכששבים כל אחד ואחד למקומו וכלם מתברכים כאחד, והאם מתבשמת במפתחות החקוקים ושבים לצדה, אז נקראת תשובה שלמה, והעולם מתכפר, שהרי האם יושבת בשמחה שלמה, שכתוב ׳אם הבנים שמחה׳ (תהלים קיג, ט) - ואז נקרא יום הכפורים, שכתוב בו ׳לטהר אתכם מכל חטאתיכם׳ (ויקרא טז, ל) - ונפתחים חמשים שערים של צדדים חקוקים.
מן המפרשים
מקדש מלך: תב בקיומיה פי' כל ספירה מאירה לחברתה אריך מאיר לאבא ואבא לאימא ואימא לזעיר וזעיר למלכות וז"ש וכד תייבין כל חד וחד לאתריה וכו'. ומ"ש אימא בקלדיטי בפ' שמות
הסולם: תאנא בשעתא וכו': למדנו בשעה, שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה וספירה שבה לקיומה, ומתברכות כולם יחד. וכשחוזרת כל אחת ואחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ונתכפר…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: בשעתא דאתבסמן דינין ושלטין רחמי יובן בהקדים מ"ש בל"ת בפ' תולדות שיש בדיקנא (דאריך) ב' בחי' א' השערות שהם בחי' הבינה שמשם דינים מתפשטים ב' האור שבתוכם שהם חכמה והם י"ג מדות דמי אל כמוך שהוא אור עתיק ואמר כמעלה. עד די כרסוין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: