וכשבני אדם מכשירים מעשיהם למטה - מתבשמים הדינים ומתעוררים רחמים ושמחה
ויקרא · ׳והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה׳ - שיבת כל כתר למקומו והאם לשמחתה ביום הכפורים · מאמר 33 · פיסקה 2 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
וכַד בְּנִי עָלְמָא מַכְשְׁרִין עוֹבָדֵיהוֹן לְתַתָּא, מִתְבַּסְּמָן דִּינִין, וּמִתְעַבְרָן, וּמִתְעָרֵי רַחֲמֵי וְשַׁלְטָן עַל הַהוּא בִּישָׁא דְּאִתְּעַר מִן דִּינָא קַשְׁיָא. וְכַד מִתְעֲרָן רַחֲמֵי, חֶדְוָה וְנִיחוּמִין מִשְׁתַּכְּחִין, מִשּׁוּם דְּשָׁלִיטִין עַל הַהוּא בִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳ויִּנָּחֶם יהו"ה עַל הָרָעָה׳ (שמות לב, יד). וַיִּנָּחֶם מִשּׁוּם (דשלטא על הרעה) דְּאִתְכַּפְיָא דִּינָא קַשְׁיָא, וְשַׁלְטִין רַחֲמֵי.
תרגום
וּכְשֶׁבְּנֵי אָדָם מַכְשִׁירִים מַעֲשֵׂיהֶם לְמַטָּה, אֲזַי מִתְבַּשְּׂמִים הַדִּינִים וְעוֹבְרִים, וּמִתְעוֹרְרִים רַחֲמִים וְשׁוֹלְטִים עַל אוֹתוֹ הָרָע שֶׁמִּתְעוֹרֵר מִן הַדִּין הַקָּשֶׁה. וּכְשֶׁמִּתְעוֹרְרִים רַחֲמִים, נִמְצָאִים שִׂמְחָה וְנִחוּמִים, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹלְטִים עַל אוֹתוֹ הָרָע. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה׳ (שמות לב, יד) - וַיִּנָּחֶם, מִשּׁוּם (שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הָרָעָה) שֶׁנִּכְנָע הַדִּין הַקָּשֶׁה, וְשׁוֹלְטִים הָרַחֲמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד בני עלמא מכשרין עובדיהון לתתא, מתבסמן דינין, ומתעברן, ומתערי רחמי ושלטן על ההוא בישא דאתער מן דינא קשיא. וכד מתערן רחמי, חדוה וניחומין משתכחין, משום דשליטין על ההוא בישא. הדא הוא דכתיב, ׳וינחם יהו"ה על הרעה׳ (שמות לב, יד). וינחם משום (דשלטא על הרעה) דאתכפיא דינא קשיא, ושלטין רחמי.
התרגום: וכשבני אדם מכשירים מעשיהם למטה, אזי מתבשמים הדינים ועוברים, ומתעוררים רחמים ושולטים על אותו הרע שמתעורר מן הדין הקשה. וכשמתעוררים רחמים, נמצאים שמחה ונחומים, משום ששולטים על אותו הרע. זהו שכתוב ׳וינחם ה' על הרעה׳ (שמות לב, יד) - וינחם, משום (ששולט על הרעה) שנכנע הדין הקשה, ושולטים הרחמים.
מן המפרשים
מקדש מלך: ושלטן על ההוא בישא וכו' פי' שהרחמים שולטים על הקליפות שיונקים מהגבורות וכד בני עלמא מכשירין עובדייהו לתתא מתבסמין דינין ומתעברן ומתערי רחמי וכו' דכתיב אם הבנים שמחה וכדין אתקרי יו"הך דכתיב לטהר וכו' ומתפתחים ן' תרעי דסטרין…
הסולם: וכד בני עלמא וכו': וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה, מתבשמים הדינים ומתעברים, ונתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שנתעורר מן דין הקשה. וכשמתעוררים הרחמים, שמחה וניחומים נמצאים, משום ששולטים על הרע ההוא, ז"ש וינחם ה' על הרעה.…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ושלטין על ההוא בישא וכו' ידוע שלאה היא דינא קשיא שהיא מאחורי מ' אימא וגם שהיא נגד העורף דזעיר. צירופו פ"ו ר"ע כלו' שם אלהים שממנו יונק הרע. וכאשר הרחמים מתעוררים ומתפשטים בקו האמצעי אז שולטים ממש על אותו הדין הקשה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: