ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 31: ׳כי מי נח זאת לי... אשר נשבעתי מעבר מי נח׳ - הצדיק המבקש רחמים על העולם מבטל את הדין, כמשה ולא כנח › פיסקה 5 (יד ע"ב)

משה: כשאמר לו הקב"ה להשמיד את ישראל - ׳ויחל משה את פני ה' אלהיו... מחני נא מספרך׳

ויקרא · ׳כי מי נח זאת לי... אשר נשבעתי מעבר מי נח׳ - הצדיק המבקש רחמים על העולם מבטל את הדין, כמשה ולא כנח · מאמר 31 · פיסקה 5 · דף יד ע"ב

לשון הזוהר

מְנָא לָן. מִמֹּשֶׁה. דְּאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חָבוּ יִשְׂרָאֵל, ׳עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וְיִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְגוֹ' תּוּ אָמַר לֵיהּ, הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם וְגוֹ', בְּהַאי שַׁעֲתָא אָמַר מֹשֶׁה אִי בְּגִין יְקָרָא דִּידִי יִשְׁתֵּצוּן יִשְׂרָאֵל מֵעָלְמָא, טַב לִי מוֹתָא, וְלָא יֵימְרוּן דְּשָׁבִיקְנָא הַאי דְּכוּלֵי עָלְמָא, בְּגִין יְקָרָא דִּילִי׳ (שמות לב, ח). מִיַּד ׳וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי׳ יהו"ה אֱלֹהָיו. וְאוֹשִׁיט גַּרְמֵיהּ לַמִּיתָה בְּכַמָּה אַתְרֵי בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳וְעַתָּה אִם תִשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ וְגוֹ'׳. וְתָאנָא, לָא זָז מֹשֶׁה מִתַּמָּן, עַד דְּמָחַל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב ׳ויּנָּחֶם יהו"ה עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ׳. וּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׳ (במדבר יד, כ).

תרגום

מִנַּיִן לָנוּ? מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר לוֹ הקב"ה, חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, (שמות לב) ׳עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְגוֹ'׳ (שמות לב, ח). עוֹד אָמַר לוֹ, ׳הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם׳ וְגוֹ'. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה, אִם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי יֻשְׁמְדוּ יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם - טוֹב לִי מָוֶת, וְלֹא יֹאמְרוּ שֶׁעָזַבְתִּי אֶת זֶה שֶׁל כָּל הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי. מִיָּד - ׳וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו׳ (שמות לב, יא) - וְהוֹשִׁיט עַצְמוֹ לְמִיתָה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךְ׳ וְגוֹ'. - וְשָׁנִינוּ, לֹא זָז מֹשֶׁה מִשָּׁם עַד שֶׁמָּחַל הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ׳ וְכ (שמות לב, יד) - ָתוּב, (במדבר יד) ׳וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךְ (במדבר יד, כ)׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מנא לן. ממשה. דאמר ליה קודשא בריך הוא, חבו ישראל, ׳עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו' תו אמר ליה, הרף ממני ואשמידם וגו', בהאי שעתא אמר משה אי בגין יקרא דידי ישתצון ישראל מעלמא, טב לי מותא, ולא יימרון דשביקנא האי דכולי עלמא, בגין יקרא דילי׳ (שמות לב, ח). מיד ׳ויחל משה את פני׳ יהו"ה אלהיו. ואושיט גרמיה למיתה בכמה אתרי בגיניהון דישראל, דכתיב ׳ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וגו'׳. ותאנא, לא זז משה מתמן, עד דמחל קודשא בריך הוא לישראל, הדא הוא דכתיב ׳וינחם יהו"ה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׳. וכתיב ׳ויאמר ה' סלחתי כדברך׳ (במדבר יד, כ).

התרגום: מנין לנו? ממשה, שאמר לו הקב"ה, חטאו ישראל, (שמות לב) ׳עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו'׳ (שמות לב, ח). עוד אמר לו, ׳הרף ממני ואשמידם׳ וגו'. באותה שעה אמר משה, אם בשביל כבודי ישמדו ישראל מן העולם - טוב לי מות, ולא יאמרו שעזבתי את זה של כל העולם בשביל כבודי. מיד - ׳ויחל משה את פני ה' אלהיו׳ (שמות לב, יא) - והושיט עצמו למיתה בכמה מקומות בשביל ישראל, שכתוב ׳ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך׳ וגו'. - ושנינו, לא זז משה משם עד שמחל הקב"ה לישראל. זהו שכתוב, ׳וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׳ וכ (שמות לב, יד) - תוב, (במדבר יד) ׳ויאמר ה' סלחתי כדברך (במדבר יד, כ)׳.

מן המפרשים

הסולם: מנא לן ממשה וכו׳: מאין לנו זה, ממשה, שאמר לו הקב״ה חטא ישראל עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו '. עוד אמר לו, הרף ממני ואשמידם וגו׳. בשעה ההיא אמר משה, אם משום יקר שלי יכלו ישראל מן העולם, טוב לי המות, ולא יאמרו שעזבתי את זה של…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: