ממלכת הזוהר › זוהר › ויקרא › מאמר 30: ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא › פיסקה 7 (יד ע"א)

כל השומר אות הרושם הקדוש נקשרות בו שתי דרגות עליונות - שלמה נדבק בנשים נכריות ונתנה המלכות לירבעם

ויקרא · ׳ולא שקרנו בבריתך׳ - ברית המילה מקשרת ביומם ולילה, ומרבה כבוד וברכה בעולם הזה ובבא · מאמר 30 · פיסקה 7 · דף יד ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אַבָּא, מַשְׁמַע, דְּכָל מַאן דְּנָטִיר לְהַאי אָת רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, אִינּוּן תְּרֵין דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְקַשְּׁרָן בֵּיהּ. לְנַטְרָא לֵיהּ בְּכֹלָּא, וּלְאַעְטְּרָא לֵיהּ בִּיקָרָא עִלָּאָה. וְעַל דָּא זָכָה בִּתְרֵין (לך לך צ"ג) מַלְכוּ. חַד הוּא. וְחַד בְּנוֹ. דְּכֵיוָן דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא אִתְדְּבַּק בְּנָּשִׁים נָכְרִיּוֹת, אִתְיְיהִיב מַלְכוּתָא לְיָרָבְעָם, ועַל דָּא בְּרִית חָבִיב מִכֹּלָּא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַשְׁמָע שֶׁכָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת אוֹת הָרֹשֶׁם הַקָּדוֹשׁ, אוֹתָן שְׁתֵּי דְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת נִקְשָׁרוֹת בּוֹ, לִשְׁמֹר אוֹתוֹ בַּכֹּל וּלְעַטְּרוֹ בְּכָבוֹד עֶלְיוֹן, וְלָכֵן זָכָה בִּשְׁתֵּי מַלְכֻיּוֹת - אַחַת הוּא, וְאַחַת בְּנוֹ. שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ נִדְבַּק בְּנָשִׁים נָכְרִיּוֹת, נִתְּנָה הַמַּלְכוּת לְיָרָבְעָם, וְלָכֵן הַבְּרִית חֲבִיבָה מֵהַכֹּל.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, משמע, דכל מאן דנטיר להאי את רשימא קדישא, אינון תרין דרגין עלאין אתקשרן ביה. לנטרא ליה בכלא, ולאעטרא ליה ביקרא עלאה. ועל דא זכה בתרין (לך לך צ"ג) מלכו. חד הוא. וחד בנו. דכיון דשלמה מלכא אתדבק בנשים נכריות, אתייהיב מלכותא לירבעם, ועל דא ברית חביב מכלא.

התרגום: אמר רבי אבא, משמע שכל מי ששומר את אות הרשם הקדוש, אותן שתי דרגות עליונות נקשרות בו, לשמר אותו בכל ולעטרו בכבוד עליון, ולכן זכה בשתי מלכיות - אחת הוא, ואחת בנו. שכיון ששלמה המלך נדבק בנשים נכריות, נתנה המלכות לירבעם, ולכן הברית חביבה מהכל.

מן המפרשים

מקדש מלך: וחד בנו פי' ירבעם כדמפרש והאי דלא קאמר הזוהר יהושע בן נון לפי שירבעם נמשכה מלכותו הוא ובנו ובן בנו. ועוד יהושע נביא היה ורבן של ישראל ולא מלך. ומלך הראשון של ישראל הוא שאול וכמר"זל: ובג"כ כתיב ובן שמנת ימים וכתיב ואם בגבורות…

אור החמה: והרח"ו נר"ו כתב. אעטר לה מלכא קדישא וגומר עיין פ' לך לך. אלא כל דינין דלעילא וגומר פי' כי כל הדינים באים מן המ' הנק' זאת. עכ"ל. ועיין בספר אור הגנוז בס"ד:

הסולם: א״ר אבא משמע וכו׳: אר"א, משמע מזה, שכל מי ששומר אות רושם הקדוש הזה, מתקשרים בו אלה שתי המדרגות העליונות לשמור אותו בכל, ולעטר אותו ביקר העליון. ועל כן זכה יוסף, בשתי מלוכות, אחת, היא עצמו, ואחת, היא בנו, דהיינו ירבעם, כיון…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר